תקציר
בעיני רבים נחשבת שנת 2020 לשנה היסטורית, זאת כתוצאה מהשינויים העצומים שהתרחשו בחייהם של המוני בני אדם בכל העולם, כמו גם בישראל, בעקבות התפרצותה של מגפת הקורונה. הצורך למגר את המגפה הוביל לשינויים רחבי היקף במציאות החברתית-כלכלית, אשר פגעה ועדיין פוגעת בסדר יומם וביכולת תפקודם והתפרנסותם של אנשים רבים בעולם כולו. אחת המקומות החשובים והבסיסיים ביותר עליהם השפיעה מגפת הקורונה הוא המרקם המשפחתי והקשר הזוגי, אשר חווה שינויים מרחביים מהותיים בדיכוטומיה שבין הפרטי לבין הציבורי. נוכח הידע המצומצם אודות השפעות הקורונה על המערכת הזוגית, מאמר זה יבקש לשפוך אור נוסף על הנושא באמצעות עבודת מחקר איכותנית, אשר התבססה על שישה ראיונות עומק עם גברים נשואים מקהילת גור, אחת הקהילות המרתקות והבלתי מוכרות בציבוריות הישראלית בכלל, ובתחום הזוגיות והמשפחה בפרט. מחקר זה מציג עדות נדירה וחשובה על נקודת המבט הגברית בזוגיות רבת החוקים והכללים במסגרת הקהילה, לצד הבנה על התופעות השליליות, כמו התנגדות ממסדית וקשיים כלכליים, אך גם על התופעות החיוביות, כמו זמן משותף ופעילות מינית תדירה יותר, שמגפת הקורונה חוללה במערכות הזוגיות בקהילה החרדית.
מבוא
מטרת המחקר עליו מבוסס מאמר זה הייתה לצבור ידע הנוגע להשפעת מגפת הקורונה על המערכת הזוגית ומוסד המשפחה, כפי שהוא נתפס ונחווה על ידי גברים חרדים מקהילת גור.
למגפת הקורונה, תופעה שכבר עתה נחשבת להיסטורית, יש השלכות דרמטיות על היבטים רבים בעולמם ובסדר החברתי של תרבויות רבות בעולם כולו, כמו גם במדינת ישראל. מגפת הקורונה הינה מחלה אשר פרצה בסין בסוף שנת 2019, וחודש אחרי זה התפשטה בכל העולם, וגם בישראל (אורנשטיין, 2020). מאפייניה הייחודיים של מגפת הקורונה, כמחלה המתפשטת במהירות, עם אחוז תמותה גבוה יחסית ותסמינים מבלבלים ובלתי משמעיים, הובילו מצד אחד לסגרים לאומיים, שנדרשו כדי להקטין את כמויות הנדבקים, המאיימים על היכולת של מערכות הבריאות לתפקד, ומצד שני, הם הובילו ליצירת מציאות חברתית חדשה, של ריחוק חברתי מתמשך (Kye & Hwang, 2020).
