1. א. אחד מהנושאים המרכזיים בחקירתו של בורדייה את התחום הסוציולוגי הינו המפגש בין דיכוטומיות בתאוריה החברתית, כגון: מיקרו/ מאקרו, חומרי/ סמלי, אמפירי/ תיאורטי, אובייקטיבי/ סובייקטיבי, ציבורי/ פרטי, מבנה/ סוכנות. בעבודתו, מנסה בורדייה לשלב בין תיאוריות הנוגעות למאקרו ועוסקות במבנה לבין הסתכלות על האדם כסוכן. לפי בורדייה, אנשים מאמצים ערכים חברתיים באמצעות תהליך של חברות, ספיגה או הטמעה המתרחש לאורך חייהם. מבחינת ההטמעה החברתית, תהליך זה עוצמתי ומשמעותי יותר מכפייה שכן נתפס כבחירה חופשית המבוססת על ערכים, העדפות וטעם אישי.
תיאוריות מאקרו שונות הציעו כי תפיסותיהם של אנשים נגזרות מהבנייה חברתית. כלומר, למציאות אין קיום עצמאי ובלתי תלוי, ואילו מכלול הנורמות והערכים, האידיאולוגיות והאמונות אינם אובייקטיביים או נייטרליים, אלה נובעים מהבניית המציאות.
2. א. המונח "הביטוס" אשר הוטבע על ידי בורדייה והרעיון אותו מייצג הוסבר בשאלה הקודמת, בא לידי ביטוי בסדרה "זגורי אימפריה" בסצנה בה בבר זגורי מסרב לעמוד בצפירה ביום השואה.
בורדייה מתייחס לפעולה כנובעת מתוך הרגל (Habitus, Habits) אשר קשור לשעתוק בלתי מודע של שדות חברתיים חיצוניים. לפי גישה זו, הרגל נתפס כעקרון פעולה לא מודע, מערך מופנם עמוק של נטיות, סכמות ודרכי ידיעה. על כן, פעולתו של בבר נובעת מתוך ההשפעות החברתיות אשר ספג בעת שעלה לארץ ישראל. החוויה הקשה של קבלת הפנים בה נתקל בבר במעברו לארץ ישראל השפיעה על תפיסתו את העולים מאירופה ששרדו את השואה.
