המונח נוער בסיכון בא לתאר בני נוער אשר נמצאים בסכנה פיזית, נפשית או רוחנית. המשותף לכל ההגדרות של נוער בסיכון הוא הניסיון לתאר צעירים המתקשים לתפקד במסגרות החברתיות והחינוכיות לקבוצת הגיל שלהם, ובסופו של דבר נושרים מהמסלול הנורמטיבי (Etzion & Romi, 2015). חשוב להבין את המשתנים אשר משפיעים על נוער בסיכון ועשויים עקב הפגיעות הרבה של אוכלוסיה זו. מחקרים מוצאים כי נוער אשר נמצא בסיכון חשוף להפרעות דיכאון וחרדה וכמו כן, קשיי תפקוד חברתיים, משפחתיים ואקדמיים (Rasing, Creemers, Janssens, & Scholte, 2017).
אחד המשתנים הרלוונטיים לנוער בסיכון הוא דימוי עצמי. דימוי עצמי מתייחס להיבט ההערכה של ידע אודות העצמי, המשקף את המידה שבה אנשים אוהבים את עצמם ומאמינים שהם מוכשרים. הערכה עצמית גבוהה מתייחסת לתפיסה חיובית ביותר של העצמי, ואילו הערכה עצמית נמוכה מתייחסת להערכות של העצמי שאינן ודאיות או שליליות לחלוטין (Zeigler-Hill, 2013). בני נוער אשר נכשלים בתחומים הלימודיים והחברתיים עשויים לסבול מדימוי עצמי נמוך (Pullmann & Allik, 2008). בתורו, דימוי עצמי נמוך קשור למגוון רחב של הפרעות נפשיות כגון דיכאון (Orth, Robins, Widaman, & Conger, 2014), חרדה (Henriksen, Ranøyen, Indredavik, & Stenseng, 2017), בדידות (Vanhalst, Luyckx, Scholte, Engels, , & Goossens, 2013) ואף אובדנות (Meadows, Kaslow, Thompson, & Jurkovic, 2005).
מבוא
1. נוער בסיכון
1.1. הגדרה
1.2. מאפיינים של נוער בסיכון
2. דימוי עצמי
2.1. הגדרה
2.2. מאפיינים
3. פיתוח דימוי עצמי של "ילד בסיכון"
3.1. התערבויות
4. השפעה של דימוי עצמי נמוך על בני נוער
5. משפחה ודימוי עצמי
4.1. תיאוריות
4.2. משתני משפחה
דיון וסיכום
ביבליוגרפיה
