ניתוח יחס המדינה לעוסק הסוציאלי הקהילתי מגלה פער: מצד אחד, המדינה מכירה יותר מתמיד בנחיצות העבודה הסוציאלית הקהילתית - כחלק חיוני בהתמודדותה עם השלכות הגלובליזציה והתרחבות העוני, טיפול במהגרים ופליטים, עקורים, חסרי בית ומהגרי העבודה (Well & Gamble, 2005). מצד שני, מעמד המקצוע, הדימוי שלו בציבור, השכר ותנאי העבודה נותרים במקום נמוך מאד בהשוואה למקצועות אחרים בקרב עובדי מדינה (Strier & Bershtling, 2016).
התנהלות בעולם מורכב מוסיפה פונקציות רבות לעבודת העוסק, מתכנון חברתי ועד תנועה לשינוי פרוגרסיבי (Well & Gamble, 2005) והמרחב המורכב מאתגר את יכולתו לפעול ביעילות, מכיוון שעליו להתמודד עם תקנות, תכניות ומדיניות שאינו מסכים עמם, בתנאים של חוסר תקציב (George, Silver, & Preston, 2013). בתנאים כאלה, תגובה אפשרית של העו"סק היא לנקוט בפרקטיקה של התנגדות מקצועית כנגד מהלכים שעלולים להשפיע לרעה על רווחתם, חירותם או זכויותיהם הבסיסיות של מטופליו (Strier & Bershtling, 2016).
דרכי ההתנגדות מגוונים: הימנעות מנקיטת צעדים המבטאים הסכמה למדיניות, מאמץ לשכנע את מקבלי ההחלטות, נקיטת יוזמות העוקפות את המכשולים, גיוס כספים, הכשרת מנהיגות עתידית, שביתות והפגנות. (Hynes, 2013; קאופמן, 2010).
הבעיה היא, שבדילמת הנאמנות הכפולה, בין מחויבות לעבודה בקהילה, למחויבות לעבודה פרטנית – העו"סקים בוחרים בעבודה פרטנית (Bohem & Cohen, 2013) ומזניחים את העבודה הקהילתית.
מטרת המחקר היא לבחון כיצד משפיעה הנאמנות הכפולה על העוס"ק ולעקוב אחר פרקטיקות ההתנגדות העולות מהעדפת מעורבות קהילתית. תרומת המחקר: הרחבת ההבנה ביחס להשלכות מיחס המדינה למקצוע.
מבוא
א. סקירה ספרותית
1. עבודה סוציאלית קהילתית – מעמד המקצוע ואתגרים
2. הזיקה בין עבודה סוציאלית פרטנית למעורבות חברתית
3. פרקטיקה של התנגדות מקצועית
4. מעמד העבודה הסוציאלית הקהילתית בישראל
שאלות המחקר
שיטת המחקר
המדגם
איסוף הנתונים וכלי המחקר
ניתוח הנתונים
אמינות המחקר
אתיקה במחקר
ממצאים
א. התמודדות עם קונפליקט הנאמנות הכפולה ועם מעמד המקצוע
ב. האתגרים המקצועיים והפוליטיים העולים ממעורבות חברתית
ג. התנאים להפעלת פרקטיקת התנגדות
ד. דפוסי ההתנגדות.
דיון בממצאים וסיכום
ביבליוגרפיה
נספחים
