הטענה המרכזית של דורקהיים נוגעת למושג 'עובדה חברתית': תפקידים חברתיים, מבנה חברתי, חוקים, נורמות וערכים אשר נכפים על היחיד באופן סמוי. לצד העובדות החברתיות, דורקהיים טוען שישנן גם סטיות. במצב 'תקין' תמיד יתקיימו סטיות בשיעור מסוים ויש להן תפקיד פונקציונלי בחברה: הן עוזרות להגדיר את הנורמות, הן מגדירות את הטווח שבין מותר ואסור, הן עוזרות ליצור לכידות חברתית, והן יכולות להוביל לשינוי חברתי. בהינתן הנחת הבסיס שסטייה מוגדרת באופן יחסי למקום ותקופה, התנהגויות שמוגדרות בתקופה מסוימת כסטייה יכולות להוות תקדים, לפרוץ את הגבולות ובעתיד להפוך לנורמות. לצד זאת, ייתכן מצב של סיכון לסטייה כאשר שיעור התקיימותה בחברה יהיה בשיעור גבוה מדי. במצב זה החברה תהיה במצב של אנומיה בו המבנה החברתי מתערער והנורמות לא ברורות.
בהקשר של המאמר של רם, אפשר לראות בבירור שעד 1967 עישון חשיש הוגדר כסטייה. הידע לגבי חשיש באותה תקופה התבסס על מה שהיה ידוע על שימוש בחשיש בחברות שבטיות באפריקה ואסיה. ניתן להגיד שזו הייתה עובדה חברתית ברורה- עישון חשיש נתפס כמזיק הוגדר באופן ברור מחוץ לנורמה. עם העלייה ב-1948 מארצות ערב תופעת עישון החשיש התרחבה והפסיקה לאפיין רק את האוכלוסייה הערבית. ייתכן גם, כפי שהמאמר מציין, שהשינוי הגדול היה ההפיכה של חשיש ממוצר שמיובא לארץ למוצר שמגודל בארץ: "לאחר שהוכח שאפשר לגדל בארץ צמח זה בהצלחה, הרי הוא הופך לבעיה רצינית".
