עמדות ותפיסות של הורים כלפי ילדים עם צרכים מיוחדים כוללות מרכיב קוגנטיבי, רגשי והתנהגותי (De Boer & Munde, 2015). אלו יכולות לבוא לידי ביטוי בתור סט ערכים שההורה מעוניין לחנך את ילדו לפיו ובהתאם, גם העמדות והתנהגות הילד עשויות להתעצב (Dohmen et al., 2012). לפיכך, המחקר הנוכחי מעוניין לבחון את הקשר שבין עמדות ההורים כלפי ילדים עם צרכים מיוחדים לבין הערכת ההתנהגות של ילדיהם כלפי ילדים עם צרכים מיוחדים ומידת האמפתיה הכללית של ילדיהם. השערות המחקר הינן שיימצא קשר חיובי בין עמדות ההורים כלפי ילדים עם צרכים מיוחדים לבין התנהגות ילדיהם כלפי ילדים עם צרכים מיוחדים וכן, כי יימצא קשר חיובי בין עמדות ההורים כלפי ילדים עם צרכים מיוחדים לבין מידת האמפתיה של ילדיהם כלפי ילדים עם צריכים מיוחדים.
במחקר השתתפו 35 הורים לילדים בטווח הגילים 3-8 שנים. במחקר נעשה שימוש בשאלון שחובר במיוחד לצורך המחקר. השאלון כלל 60 היגדים בסך הכל והוא מבוסס על 4 שאלונים שונים וכלל חמישה חלקים: משתנים דמוגרפיים, שאלון עמדות הורים כלפי ילדים עם צרכים מיוחדים, שאלון אמפתיה רגשית, שאלון הערכת התנהגות ושאלון רצייה חברתית. על מנת לבחון האם ימצא קשר חיובי בין עמדות ההורים כלפי ילדים עם צרכים מיוחדים לבין התנהגות ילדיהם כלפי ילדים עם צרכים מיוחדים ובין עמדות ההורים לבין מידת האמפתיה של ילדיהם, חושב מתאם פירסון.
תקציר
1.סקירת ספרות
1.1 הורות מהי?
1.2 עמדות או תפיסות הוריות באופן כללי
1.2.1 עמדות או תפיסות הוריות כלפי ילדים עם צרכים מיוחדים
1.3 הגדרת אמפתיה מהי ואמפתיה בקרב ילדים צעירים
1.4 התנהגות ילד עם התפתחות תקינה כלפי ילדים עם צרכים מיוחדים
1.5 המחקר הנוכחי
1.5.1 שאלת המחקר
1.5.2 השערות המחקר
2. שיטה
2.1 משתתפים
2.2 כלי המחקר
2.3 הליך המחקר
3. תוצאות
4. דיון
4.1 סיכום תוצאות המחקר
4.2 בחינת הדמיון או השוני בין ממצאי המחקר הנוכחי לממצאיהם של מחקרים אחרים
4.3 מסקנות והשלכות תאורטיות ומעשיות
4.4 מגבלות המחקר והצעות למחקרי המשך
4.5 סיכום
רשימה ביבליוגרפית
