תיאור מקרה 1: צוות חינוך מיוחד
1. נקודת הקושי כמנחי הקבוצה טמונה בכך שחברי הצוות העובדים כמורים וכפסיכולוגים מתקשים להסתדר עם קבוצת הפיזיותרפיסטים, מתנשאים עליהם, ורואים בהם "אאוטסיידרים" ולא משתפי פעולה. ניתן לתאר זאת כהתנגדות למשתתפים וגם למשימה שהיא שיפור התקשורת בין חברי הצוות. כמו כן, הפיזיותרפיסטים, בתורם, מרגישים "מתוסכלים, מבולבלים וכואבים", לא מוערכים, לא מבינים את מטרת השתתפותם בקבוצה, ולא מצליחים להבין מהי תרומתה להם. ניתן לתאר זאת כהתנגדות לקבוצה וגם למשימה. עם זאת, קושי זה אינו מפתיע, שכן מלכתחילה מטרת הקבוצה הינה לשפר את התקשורת ואת עבודת הצוות, כך שצפוי כי יהיו בעיות כלשהן בתקשורת הבינאישית בין חברי הצוות. אפשר אף לומר כי לפי טיפולוגית התפקידים של לייבזי ומקינזי (רוזנוונסר ולירון, 1997), החברים הקבוצה הקצו לפיזיותרפיסטים את תפקיד ה"שונה" – זה שמערער על הקונצנזוס בקבוצה, מעורר עוינות כלפיו, נבדל מאחרים ומחזק את לכידותם כנגדו, ומואשם כמי שתוקע את התקדמות הקבוצה.
תיאור מקרה 2: מורים למתמטיקה
1. נקודת הקושי כמנחים, הינה התמודדות עם התנגדויות משתתפים למשימה. המשימה היא הכנת מערכי שיעורי היברידיים, אך המשתתפים שלא בקיאים בעולם הטכנולוגי מתקשים להסכים למטרה ואפילו מתקשים לשמוע את המורה הצעיר שמתאר טכנולוגיות שמוכרות היטב לתלמידיהם. הם מפגינים התנגדות למשימה בכך שמביעים בצורה פעילה את אי-הסכמתם למשימה ואת אי-נכונותם לקחת בה חלק. כמו כן, כמנחים עולה קושי ביצירת מרחב פסיכולוגי בטוח, שכן במפגש השלישי נוצר קרע בין המשתתפים ביחס להטמעת טכנולוגיה בשיעורים.
תיאור מקרה 1: צוות חינוך מיוחד
תיאור מקרה 2: מורים למתמטיקה
רפלקציה - כרים
ביבליוגרפיה