עמדות של אנשים כלפי אחר בעל צרכים מיוחדים עשויות להיות חיוביות או שליליות (Gonçalves & Lemos, 2014). סוג העמדה שילד יפתח כלפי אחר בעל צרכים מיוחדים תלוי, בין היתר, בחשיפה שלו לאחרים בעלי צרכים מיוחדים (Fisher & Purcal, 2017) ובעמדותיהם של הוריו (Vlachou et al., 2016). לפיכך, המחקר הנוכחי מעוניין לבחון הבדלים בעמדות של ילדים לעמדות של הורים, כלפי ילדים בעלי צרכים מיוחדים. השערת המחקר גורסת כי עמדות ילדים צעירים כלפי ילדים בעלי צרכים מיוחדים יהיו חיוביות יותר בהשוואה לעמדות של הורים של ילדים צעירים כלפי ילדים בעלי צרכים מיוחדים. במחקר השתתפו 63 משתתפים, כאשר 31 מכלל המשתתפים במחקר היו תלמידי כיתה א' ו-32 מהמשתתפים היו הורים לילדים בגילאי גן חובה, כיתה א' וכיתה ב'. במחקר נעשה שימוש בשאלון שחובר במיוחד לצורך המחקר. השאלון כלל 3 תמונות של ילדים עם צרכים מיוחדים (ילד בכסא גלגלים, ילד קטוע בשתי ידיים, ילדה עם תסמונת דאון), כאשר ביחס לכל תמונה הופיעו 3 שאלות, אשר בחנו את עמדותיהם של המשתתפים בנוגע לילד המופיע בתמונה. על מנת לבחון הבדלים בעמדותיהם של ילדים והורים, נערך ניתוח שונות חד גורמי עם מדידות חוזרות. תוצאות המחקר מצביעות כי לילדים עמדות חיוביות יותר כלפי ילדים עם צרכים מיוחדים, בהשוואה לעמדותיהם של ההורים F(1,61)=17.41, p=0.00)), ממצא התואם להשערת המחקר.
תקציר
סקירת ספרות
שיטה
משתתפים
כלי המחקר
הליך המחקר
תוצאות
דיון
ביבליוגרפיה
נספחים
