הקשר בין מובחנות עצמית לחרדת מוות

בשנים האחרונות, גובר העניין בתפקיד המבנים הטרנס-דיאגנוסטיים בהתפתחות, במהלך ובהשתמרות של פסיכופתולוגיה. גישה טרנס-דיאגנוסטית לפסיכופתולוגיה שמה דגש על סימפטומים ופרה-דיספוזיציות אשר מופיעים בקרב מספר קטגוריות אבחנתיות של הפרעות נפשיות. מגמות אלו נמצאו כמגבירות את הפגיעות להתפתחות של הפרעות נפשיות, ועשויות לתרום לשימור הפרעות אלו. כך למשל, פרפקציוניזם מיוחס כגורם סיכון ושימור למגוון הפרעות, לרבות הפרעות חרדה, דיכאון ,הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית והפרעות אכילה (Egan, Wade, & Shafran, 2011; Flett, Besser, Davis, & Hewitt, 2003; Frost & Steketee, 1997; Lo & Abbott, 2013; Sassaroli et al., 2008; Shafran & Mansell, 2001). באופן דומה, רומינציה, או הנטייה להשתמש בקוגניציה מכוונת שלילית, נמצאה קשורה למצוקה רגשית ולהופעותן של הפרעות חרדה, דיכאון והפרעה אובססיבית-קומפולסיבית ( Abbott & Rapee, 2004; Kim, Yu, Lee, & Kim, 2012; McEvoy, Watson, Watkins, & Nathan, 2013; McLaughlin & Nolen-Hoeksema, 2011). מבנים טרנס-דיאגנוסטיים נוספים שהוראו כמעלים את הפגיעות הפסיכולוגית ואת הסיכון למגוון הפרעות נפשיות כוללים וויסות התנהגותי והימנעות (Dozois, Seeds, & Collins, 2009), מצב רוח ירוד (Brown & Barlow, 2009), תפיסה של חוסר שליטה (Gallagher, Naragon-Gainey & Brown, 2014), חוסר סובלנות לאי וודאות (Mahoney & McEvoy, 2012) וחשיבה מאגית (Einstein & Menzies, 2006).

מודלים קוגנטיביים התנהגותיים עשויים לעזור בתיאור תרומתם של מבנים טרנס-דיאגנוסטיים להתפתחות ושימור פסיכופתולוגיות ( Egan et al., 2011; Lo & Abbott, 2013; McEvoy et al., 2013; Shafran & Mansell, 2001).

תקציר

1. הקדמה

2. חרדת מוות כמבנה טרנסדיאגנוסטי

3. מובחנות עצמית

4. תאוריית ניהול האימה Terror management theory)

5. המחקר הנוכחי

6. שיטה

משתתפים

כלי המחקר

הליך המחקר

עיבוד נתונים

7. תוצאות

סטטיסטיקה תיאורית

סטטיסטיקה היסקית

8. דיון