"איש אחד היה בעיר, כל תינוק אותו הכיר, זה האיש המפוזר, המפוזר מכפר אז"ר. קם בבוקר המפוזר ויושב על המיטה, ושואל: ישנתי כבר או שכבתי זה עתה!? זה שבחלון זורח שמו הוא שמש או ירח? עת לקום או עת לישון? לא כתוב על השעון! והרי ברור כשמש ועכשיו אני נזכר, השעה הייתה כבר אמש תשע, אז היום מחר. הנה כך הוא המפוזר – המפוזר מכפר אז"ר. הוא אוהב משטר וסדר אך הסדר מסובך, לך ומצא דברים בחדר, בפרוזדור ובמטבח. שעונו הוא בצנצנת, משקפיים במקרר, במקלחת השמנת, המגבת בחצר. הנה כך הוא המפוזר, המפוזר מכפר אז"ר". בספר "המפוזר מכפר אז"ר", שרובינו גדלנו עליו, משרטטת בקווים עדינים ומליציים בנימה של הומור לאה גולדברג את חייו של אדם הלוקה בהפרעת קשב, ספק מנקודת מבטה של הסביבה ספק מבעד לעיניו הבורקות של האדם הלוקה עצמו.
עיון בהיסטוריה של ההפרעה מלמד על התפיסות המדעיות לגביה בתקופות שונות. ההתייחסות המדעית הייתה פועל יוצא של רמת הידע והמחקר של אותה תקופה. יתרה מכך את התהוות העמדה כלפי מרכיביה הקוגניטיביים והרגשיים של ההפרעה. כלומר, הידע והרגשות הלא מודעים כלפי התופעה, ובהם פחד, אשמה, בושה וכעס.
לפני שנים לא מעטות התייחסו לילדים הלוקים בהפרעה כ"מופרעים", נטולי מוטיבציה, עצלים ולעיתים ככסילים. בראשית ההכרה בקיומה של ההפרעה התייחסו בעיקר לקשיים בריכוז וההפרעה בשליטה בדחפים.
מבוא
הפרעת קשב
הפרעת קשב – הגדרה
מאפייני הפרעת הקשב
מקורה של הפרעת קשב
היבטים לימודיים, רגשיים וחברתיים והפרעת קשב
דימוי עצמי
מהו דימוי עצמי?
דימוי עצמי בראי גישות שונות
דימוי עצמי ומגדר
דימוי עצמי והפרעת קשב
סיכום
ביבליוגרפיה
