הקדמה
בעבר האמינו שהפרעת קשב וריכוז נעלמת עם ההתבגרות, אך כיום ידוע שלפחות שני שליש מהילדים ממשיכים לסבול מההפרעה בצורתה המלאה בבגרות. זאת בנוסף לאחוז לא ידוע, שסובל מצורה חלקית של ההפרעה, שאינה כוללת שישה תסמינים כל אחת אלא פחות. תסמיני ההפרעה עלולים ללוות את האדם לאורך כל החיים. ההפרעה מתוארת על ידי חוקרים שונים כקשורה באי שקט, בהסחת יתר, בתחושת חוסר הישגיות, בבעיות כרוניות עם הערכה עצמית וליקויים בכישורים החברתיים ( Toone &Van Der Linden, 1997; Young, 2000)
מחקר זה עוסק בהשפעה של סימפטומים של קשב, ריכוז והיפראקטיביות אצל הורה על תפקודו כהורה ותפקוד ילדיו כתלמידים. הורות עם הפרעת קשב היא הורות מורכבת וקשה יותר מהורות רגילה בהיבטים המעשיים של מסוגלות הורית עקב הפרעה לתפקודים הניהוליים והאירגוניים (Firming & Philips, 2009) ובהיבטים הרגשיים הקשורים בהורות עם קושי בויסות ריגשי, יכולת הכלה, מודלינג רגשי וחברתי (Sonuga-Barke, Daley & Thompson, 2002).
סקירת ספרות
1. הפרעת קשב וריכוז עם היפראקטיביות בבגרות
הפרעת קשב וריכוז, המוכרת כ-ADHD (Attention Deficit Hyperactivity Disorder) היא הפרעה ניורולוגית התפתחותית המזוהה לרוב עם ילדים, אך כיום ידוע שמדובר בהפרעה שעשויה ללוות את הפרט גם בחיים הבוגרים (Kessler et al., 2006; Bijlenga et al., 2013). בעבר, האמינו כי הפרעת קשב וריכוז קשורה לקושי בשליטה בדחפים בקרב ילדים ואלו פוחתים בגיל ההתבגרות ונעלמים בבגרות ((Ramsay & Rostain, 2006. כמו כן, ההפרעה בבגרות פחות בולטת לעין מאחר שלרוב המרכיב ההיפראקטיבי נוטה להיחלש אך הקושי בשמירה על הקשב והריכוז אינו משתנה (מנור וטיאנו, 2012).
תקציר
הקדמה
סקירת ספרות
פרק 1: הפרעת קשב וריכוז עם היפראקטיביות בבגרות
הפרעות משניות של הפרעות קשב וריכוז
השפעה של הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות על מערכות יחסים ואינטימיות.
פרק 2: השפעה של הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות, על יכולות הוריות ועל בני המשפחה.
סיכום