גירושין הוא הסיום הפורמלי של קשר נישואים בין שני בני זוג. בדרך כל הסכמי הגירושים מסתיימים גם בפירוק שותפות כלכלית והסדרי משמרות ומזונות לגבי ילדים משותפים. ההסדרים הללו יכולים להתבצע באמצעות הסכמה בין שני הצדדים או על ידי קביעת דין בבית משפט. תהליך הגירושים הוא תהליך אשר יכול להימשך שנים מאחר ובית המשפט לא קובע את החלטת הדין שלו כל עוד הוא אינו בטוח כי הילדים מוגנים במסגרת ההסכם הנחתם בין בני הזוג (משה, 2013). מחקרים מראים כי שתי דמויות ההורים חשובות מאוד להתפתחות של הילד. כאשר שני ההורים מתגרשים אז אי יכולת זו להוות דמויות מלאות בחייו הופך להיות סיכון להתפתחות של הילד בטווח הקצר ובטווח הארוך (יואלס ושגיא שוורץ, 2013).
כיום, הגירושים היא תופעה חברתית שכיחה שנמצאת במגמת עלייה בעשורים האחרונים. אם נתייחס למדינות המערב של הOECD נוכל לראות כי מדינת ישראל ממוקמת במקומות גבוהים מאוד בשיעור הגירושין מתוך עשרות מדינות (משה, 2013). בישראל קיימים כמאה אלף משפחות חד הוריות עם ילדים מתחת לגיל 17. לעלייה בגירושים יכולים להיות הסברים רבים אשר כולם קשורים לשינוי אורח החיים ועליית רמת ההשכלה עם ירידת חשיבות הדת. כתוצאה מעלייה בשיעור הגירושים באופן טבעי יש גם עליה במספר הילדים שצריכים להתמודד עם ההשלכות של תהליך הגירושין. התהליך מערער על כל מה שאותם ילדים התרגלו אליו במשך כל ימי חייהם ומציב בפניהם קשיים רבים שהם צריכים להתמודד עמם בטווח הקצר ובעת בניית מערכות היחסים שלהם בעתיד ובבגרות שלהם (לוין, 2006).
מבוא
השפעות הגירושים על היבטים רגשיים בקרב ילדים
השפעות הגירושים על מערכות היחסים של הילדים- מבט תיאורטי
השפעות הגירושים של מערכות היחסים העתידיות של הילדים- מבט אמפירי
סיכום
ביבליוגרפיה
