חקר השינה זכה להתעניינות מחקרים רבה, מכיוון שעל פי הנתונים שנאספו לגבי אוכלוסית המבוגרים בארצות הברית, נמצא כי כ-14.71% סובלים מבעיות שינה (Kumar, 2008). כיום ידועות כ-100 הפרעות שינה אפשריות, כאשר 9 תלונות שכיחות בדרך כלל ממוינות לתוך 5 קטגוריות: היפרסומניה, אינסומניה, הפרעות בשעון הביולוגי, פראסומניה והפרעות שינה אשר קשורות להפרעות אחרות (Kumar, 2008). סיבה נוספת לכך שחקר השינה זכה לתשומת לב מחקרית רבה קשורה בהשפעת השינה על משתנים בריאותיים ופסיכולוגיים. כך, למשל Pilcher, Ginter, & Sadowsky (1997) דיווחו כי הפרעות בשינה עשויות להוביל לקשב לקוי ולמגוון רחב של בעיות בריאותיות כגון בעיות לב (Partinen, Putkonen, Kaprio, Koskenvuo, & Hilakivi, 1982 ) ובעיות עיכול (Elashoff et al., 1983). בנוסף, מחקרים מצאו כי דיווח עצמי על שינה הנמשכת 7-8 שעות קשורה באופן חיובי לדיווח עצמי של בריאות ואורך חיים (Belloc & Breslow, 1972) וכי שינה אשר נמשכה פחות משבע שעות נמצאה קשורה לתמותה ממגוון של סיבות (Tamakoshi & Ohno, 2004).
על מנת לחקור את ההשפעה של הפרעות שינה על משתנים אלו, נהוג להעריך את השינה באמצעות חלוקה לשתי קטגוריות מרכזיות: כמות השינה ואיכות השינה. החוקרים משערים כי בעוד שיש חפיפה רבה בין השניים, ישנו הבדל איכותי ביניהם.
1. תקציר
2. מבוא
3. השערת המחקר
4. שיטה
5. תוצאות
6. דיון ומסקנות
7. ביבליוגרפיה
8. נספח א'
9. נספח ב'
10. נספח ג'
11. נספח ד'
