תחושת בדידות וקנאה
שיודעים לשדר ילדים אוטיסטים בעלי תפקוד גבוה,
כביטוי לקשר משמעותי (כולל הרחבה אישית)
על מנת להבין את האוכלוסיה בה עוסק המאמר, נפנה להגדרות אותן הוא מציג:
autism spectrum disorders- ASD, ילדים הנמצאים על הרצף האוטיסטי
high-functioning – HF, בעלי תפקוד גבוה
typically developing – TYP, התפתחות טיפוסית/רגילה
אוכלוסית ASD ככלל מאופינת בניתוק רגשי מהסביבה, המתבטא בחוסר יכולת ליצור קשרים בינאישיים, לבטא ולקלוט מסרים חברתיים ולתת פרשנות עצמית לאירועים. מדובר בהפרעה עצבית הפוגמת ביכולת ליצירת קשר הדדי, ברמה מילולית או לא מילולית, ומאופינת בהתנהגות סטראוטיפית/שבלונית – של דפוסים החוזרים על עצמם.
איפיון נוסף של אוכלוסיה זו הוא ממצא המעיד על רמת משכל נמוכה (IQ <70 ), עבור כ2/3 מהמאובחנים. הנמצאים על הרצף, אשר עבורם IQ>70, מוגדרים כבעלי תפקוד גבוה- HF.
אי לכך נטען כי בעלי ASD הנם בעלי יכולת ליצור קשר בעל תלות טכנית, במקרה הטוב, כלפי המטפלים בהם. ASD הצעירים נוקטים פחות פעולות למשיכת תשומת לב. כמו כן הם מגלים עניין רחב בעצמים, לעומת אינטרקצייות בינאישיות. IQ גבוה יעיד, על יותר תגובות וביטוי עצמי, לכן נוצר עניין לבחון את קבוצת HFAS, אשר התפקוד החברתי-רגשי שלהם יותר גבוה לעומת ASD, וגם יותר נמוך מ TYP, בני גילם.
על מנת לבחון יכולת ליצירת קשר בעל משמעות רגשית, מעבר לתלות הטכנית, נבחנו תגובות של ילדים אוטיסטים בעלי תפקוד גבוה מול קבוצת ילדים בעלי התפתחות רגילה. מדובר בקבוצות של 30 ילדים בגילאי 3 עד 6 מסוג HFASD ולביקורת - מסוג TYP.