ה-׳אפרקסיה של הדיבור בילדות׳ (CAS – Childhood Apraxia of Speech), הינה לקות נוירולוגית-התפתחותית, אשר נגרמת לרוב (אך לא רק) נוכח הפרעות ולקויות מוטוריות וקוגניטיביות, לרבות אוטיזם או שיתוק מוחין, אשר מקשות על מרכיב התכנון ומרכיב הביצוע של פעולות מוטוריות השולטות בהגייה ודיבור, ועלולות גם להשפיע על יכולות מוטוריות אחרות באזור הפה, כמו בהתמודדות המטופל עם התהליך המורכב של אכילה למשל (Vashdi, Avramov, Falatov, Huang, Jiang & Mamina-Chiriac, 2021). אופיו הסבוך של לקות נוירולוגית התפתחותית זו, דורשות מהמטפל לא רק לסייע למטופל להתמודד עם קשייו הוורבליים, אלא גם להבחין ולאמוד את היכולות המוטוריות והנוירולוגיות של מטופל זה, וכך ליצור מערך טיפולי, אשר עשוי לכלול גם פיזיותרפיסט ומטפלים נוספים, כמו גם מומחה לריפוי בעיסוק. על כן, המורכבות של סגנון לקות זה, מעסיק את המחקר האקדמי והמקצועי זה עשורים רבים, מתוך ניסיון להבין את התופעה הרפואית-טיפולית לעומק, ולאפשר התקדמות הדרגתית אשר תאפשר את תפקודו של הילד למען עתידו ויכולת השתלבותו בחברה (Murray, McCabe, Heard & Ballard, 2015).
עם זאת, ולמרות הידע התיאורטי והאמפירי הגדל הנוגע הן לאבחון של לקות זו, והן לצורות הטיפול האפשריות, המונחות לפתחם של קלינאי תקשורת, המחקר האקדמי והמקצועי עדיין מציג נתונים חלשים הנוגעים ליעילות הטיפולים השונים.
מבוא
1. סקירת ספרות
1.1 אפרקסיה ורבלית של הילדות
1.1.1 אפרקסיה – מאפיינים ורקע
1.1.2 אפרקסיה וורבלית בקרב מבוגרים וילדים.
1.2 שיטות טיפול ושיטת טיפול ה-V.M.L
1.2.1 שיטות טיפול באפרקסיה ורבלית של הילדות
1.2.2 הלמידה הוורבלית-מוטורית ואופן יישומה
1.3 יצירתיות וחלקה של היצירתיות בשיטת ה-V.M.L
1.3.1 יצירתיות כתכונה וערך
1.3.2 יצירתיות בטיפול ותחת שיטת V.M.L
1.4 רציונל ושאלת המחקר
2. שיטות מחקר
2.1 משתתפים ושדה המחקר
2.2 כלי המחקר
2.3 הליך המחקר
2.4 ניתוח הממצאים
3. ממצאים
3.1 רקע אישי ומקצועי
3.2 משמעות העבודה ועמדה כלפי השיטה
3.3 מניעים לשימוש ביצירתיות ביישום השיטה
3.4 דרכי הפעולה היצירתיות ביישום השיטה
4. דיון ומסקנות
רשימת מקורות
נספחים
נספח א׳: מדריך השאלון
