מהי השפעת החיסון הנפשי (Psychological Inoculation) על הפחתת תסמיני P.T.S.D (Post Trauma Stress Disorder) בקרב עובדי סיוע?
מבוא
תגובות דחק לאירועים טראומתיים הנה תופעה אשר זוהתה ואופיינה במהלך ההיסטוריה הרפואית לאורך מאות השנים האחרונות. במהלך ההיסטוריה התופעה והתסמינים תוארו באופן דומה, אולם הסיבות אשר ניתנו לכך היו שונות. החל מתיאורה כ"נוסטלגיה" במהלך המאות ה- 18 וה- 19, דרך "הלם פגזים", "תשישות קרב" וכלה ב"הלם קרב" בסמוך לתום המאה ה- 20. למרות הדמיון בין התסמינים, חוקרים לא זיהו כי הביטוי הפתולוגי של התופעות הנו זהה במקרים רבים, לפיכך לא הוגדרה התופעה כתופעה אחת במשך יותר מעשור (Roberts et al., 2007).
במהלך השנים ובעקבות התפתחות המחקר אובחנו תסמינים ותופעות והוגדרו במדדים פסיכו-פתולוגיים אשר ביקשו לאתר את האופן בו השפעת הטראומה באה לידי ביטוי, את האופן להגדירה ואת הדרכים בהן ניתן להגיש מענה טיפולי וקליני. ההגדרה הראשונה התייחסה לאירוע אשר נמצא מחוץ לטווח החוויות הנורמאליות אשר חווה אדם, וכזו אשר עלולה להוביל לדחק של הנחשף. בהמשך, נמצא, כי כ- 50% מהאוכלוסייה נחשפת במידה זו או אחרת לאירועים העונים על ההגדרה לעיל, אולם נמצא, כי שכיחות תופעת ה- PTSD חלה בקרב 7.8% בלבד של האוכלוסייה. מכאן, שחשיפה לטראומה לא תוביל בהכרח לפיתוח PTSD. כיום, ההגדרה הרווחת מתייחסת להתפתחות תסמינים לאחר חשיפה לאירוע טראומתי, כאשר תגובת הנחשף חייבת לכלול פחד, חוסר אונים או תחושת אימה. הנחשף יחווה אירוע המאיים על חייו או על פגיעה משמעותית בגופו. (Zatzick & Muller, 2002).
