כבר מלידה מתעצב מוחו של הילד תוך אינטראקציה עם סביבתו, אשר מגבשת את התהליכים המנטליים הכוללים זיכרון, רגש, התנהגות והבנת קשרים בינאישיים (טיאנו, 2010). בהתפתחות הילד נוטלים חלק גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וסביבתיים, אשר בשילובם קובעים התפתחות תקינה או מופרעת (הס, 1966). רוב החוקרים רואים בילדות ובהתבגרות יחידה אחת בהתייחס לפסיכופתולוגיה הפורצת בגילאים אלו. כלומר, הפסיכיאטריה כיום רואה רצף בהתפתחות הפתולוגיה מילדות להתבגרות ומהתבגרות לבגרות, כאשר ההבדל הוא באופן ביטוי הסימפטומים ובתלות באירועים או בגורמי סיכון שונים שעלולים להביא להתפרצותה. עם זאת, מאחר שיש הפרעות אבנורמליות, אשר התפרצותן מגיעה בגילאים שונים, וביטויין שונה, ראוי להקדיש הסתכלות נפרדת על הגילאים השונים.
בעבודה זו אתייחס לפסיכופתולוגיות בגיל ההתבגרות, התפרצותן והביטוי הסימפטומטי המלווה אותן.
מקובל להסתכל כיום על הפרעות נפשיות כנעות על ציר תלת-ממדי: 1) ממד פיזיולוגי- תורשה, שינויים במבנה ובתפקוד המח; 2) ממד סוציולוגי חברתי, בו הסביבה משמעותית מאד בהתפתחות המחלה; 3) ממד פסיכולוגי, לפיו אנשים הם בעלי רגישויות ונטיות מולדות ובעלי מבנה נפשי שונה, אשר האינטראקציה בינו לבין הסביבה יכולה להוליד אירועים שונים, פגיעה בתפקוד ובהסתגלות ועוד (טיאנו, 2010).
תיאוריות שונות מנסות להסביר את הגורמים לפסיכופתולוגיות, בקרב ילדים ובכלל. בעבודתי, בחרתי להתייחס לנקודת המבט ההתנהגותית- תיאוריית הלמידה, המהווה שם כולל לתיאוריות המנסות לתאר את האישיות, להבין ולנתח אותה מההיבט הקוגניטיבי שלה (אליצור, 2010). הנחת היסוד בתיאוריה גורסת כי התנהגות היא תהליך למידה ממושך, במהלכו נקנים הרגלים המעצבים את אישיות האדם.
א. למידה
ב. חרדות
1. חרדת נטישה
2. הפרעת חרדה מוכללת
3. חרדה חברתית
4. פאניקה ואגורפוביה
5. הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית
6. פוביה ספציפית
ג. דיכאון
ד. הפרעות התנהגות
ה. עבריינות
סוגי הטיפול בהפרעות נפשיות
נפגעי נפש בחברה הערבית
ביבליוגרפיה
