התמודדות ניצולי שואה עם טראומת העבר
בשנים הראשונות שלאחר הקמת מדינת ישראל קלט היישוב הצעיר כמות גדולה מאוד של ניצולי שואה לצד עולים אשר הגיעו ממדינות אחרות. היהודים אשר ניצלו מן השואה נותרו ללא בית, רכוש ועם טרגדיה אישית קשה ביותר. הקמת מדינת ישראל הייתה הקמה של מדינת בעלת מיעוט של משאבים, שצריכה לקלוט עולים בקנה מידה רחב מאוד, ונמצאת תוך כדי במצב מלחמה שמאיים על עצם הקיום שלה בתדירות גבוהה. ההגמוניה אשר שלטה אז בתרבות ובנורמות החברתיות ציפתה מן האנשים של היישוב ושל המדינה שקמה לדגול בעקרונות שהיו חשובים להמשך הקיום של המדינה (שגב, 1991).
עקרונות אלו היו תפיסת העולם של תנועת העבודה אשר שלטה אז בשלטון כמו בקביעת ערכי החינוך של הדור הצעיר. ערכים אלו הדגישו את החשיבות של החלוציות, שיתופיות, שלילת ערכים אשר היו מזוהים עם הגלות ויצירת ישראלי חדש צבר שיהיה שונה מן התדמית של היהודי מאירופה(שגב, 1991)(. זאת, תוך כדי חיבור בין אוכלוסיות שונות ובעלות מרקם תרבותי שונה. מדיניות זו, אשר נקראה בתור מדיניות כור ההיתוך, שאפה לנתק את היהודי החדש מיהודי העבר ולעצב בקרבו תודעה חדשה של יהודי חדש, הצבר (שפירא, 1997).
בעשורים הראשונים של המדינה השואה הייתה מרכיב זניח ביצירה של גיבוש הזהות של הישראלי החדש.
פתח דבר
מתודולוגיה
פרק 1. מבוא
התמודדות ניצולי שואה עם טראומת העבר
השואה כאירוע טראומתי
הסתגלות היהודים לאחר השואה
ייצוג השואה בסרטי קולנוע ישראליים
סרטי שואה ישראליים
תמורה קולנועית בייצוג ניצולי השואה החל משנות השישים
פרק שני: חלק הניתוח
פעם הייתי (אבי נשר / 2010)
יענק׳לה ברייד
קלרה אפשטיין
יוז׳י בורשטיין
ניתוח הסרט - מכתבים לאמריקה (פלד / 2006)
מוישה ולדמן
רבקה
פרויקה
ניתוח הסרט - ללכת על המים (פוקס / 2004)
מנחם
דיון ומסקנות
ביבליוגרפיה
כתבות עיתונאיות
