האוכלוסיה בישראל אינה רב מגוונת מבחינת לאום, דת ותרבות, אלא גם מבחינת שונות מינית. מדינת ישראל מציגה את עצמה כמדינה ליברלית, מערבית ודמוקרטית בניגוד לשכנותיה במזרח התיכון עם דגש על זכויות של חברי הקהילה הלהט״בית. תופעה זו נקראת ״כביסה וורודה״ (pinkwashing), דהיינו השימוש בלהט״בים ובזכויות שהם מקבלים, על מנת להשכיח מדעת הקהל העולמית את הכיבוש ואת העדר הזכויות של הפלסטינים ביהודה ושומרון תחת השלטון הישראלי.[1]
ביחסם של שוטרי משטרת ישראל, שהוא ארגון גברי מאוד במהותו, לחברי הקהילה הלהט״בית ישנם ביטויים של הומופוביה והטרו-סקסיסטיות. אלה מתבטאים באפלייה ביחס כלפי אוכלוסיה זו, התנסחויות לא ראויות, זלזול ואף הטרדות על רקע הטרו-סקסיסטי. כך שלעתים חברי הקהילה כלפיהם מתבצעת עבירה והם באים לדווח עליה למשטרה, חווים קרבון נוסף על ידי שוטרי משטרת ישראל. על כן, יש חשדנות וחוסר אמון של חברי קהילת הלהט״בים במשטרה ובכוחות הביטחון.
בעבר, פעילות מינית לא הטרוסקסואלית באוסטרליה היתה מחוץ לחוק. למרות שכיום יחסים הומוסקסואליים אינם נחשבים לעבירה, עדיין ישנה אמביוולנטיות ביחסים בין המשטרה האוסטרלית לקהילה הלהט״בית בעיקר במקומות מפגש ציבוריים לקיום יחסי מין בין גברים. הדבר נכון בעיקר כשמדובר בקטינים, שעל פי חוק מנועים מלקיים יחסי מין בציבור.
מחקרים מראים שלהט״בים חווים אפלייה, התעללות מילולית, גופנית, פסיכולוגית, רגשית, חברתית וכלכלית והטרדות.
