לאורך שנים חברות וקהילות פיתחו לעצמן נורמות וכללי התנהגות שעזרו לעצב ולקבוע את אופי החברה. במסגרת כללים אלה התגבשו כללי התנהגות, עמדות לגבי נושאים שונים, ורמות מוסר שונות, וכל חריגה מנורמות אלה היו יכולות לערער את יציבות הקבוצה ואופייה ועל כן פעילות שאיננה תאמה את הנורמות החברתיות לעיתים קרובות נתפסה כסוג של סטייה חברתית. עם זאת, נורמות שנחשבו ללגיטימיות בחברה אחת, נתפסו כחריגות בחברות אחרות. מכאן, נורמות והתנהגויות הנתפסות כנורמטיביות אינן בהכרח אוניברסאליות (שוהם, 1993).
אחת מההתנהגויות החברתיות הנפוצות הינה אלימות. חברות פיתחו לעצמן דפוסי התנהגות שבמסגרתן אלימות במצבים שונים נחשבת ללגיטימית כמו אלימות מלחמה, אלימות לצרכי הגנה, אלימות ילדים ואלימות הורית. כלומר, במצבים וסיטואציות שונות, אלימות נחשבה לפעילות שאיננה חרגה מהנורמות החברתיות (Kaplan, & Johnson, 2001). אלימות הופכת לסטייה חברתית כאשר זאת נוגדת את העקרונות והחוקים הקבועים בחברה ובהתאם לכך אלימות המוגדרת כסטייה לרוב כבר מוגדרת כפשע, החל מפשע מלחמה של רצח-עם והרג ללא הבחנה, ועד למעשי אלימות פליליים הכוללים אונס, רצח, גניבה והתעללות. האלימות כסטייה איננה מזוהה באופן אינדיבידואלי, למשל כעס אישי, אלא מדובר על אלימות החורגת מהנורמה וככזאת שאיננה מתקבלת על הדעת והיא מובילה לאנומיה (היעדר נורמה) חברתית (Taylor, Walton, & Young, 2013).
מבוא
סטייה חברתית – הגדרות
תגובת החברה לסטייה חברתית
אלימות כסטייה
אלימות ברשת המקוונת – הגדרות והיקף התופעה
אלימות ברשת כסוג של סטייה
שינויים ומגמות בתפיסת האלימות ברשת
סיכום
ביבליוגרפיה
