סטייה חברתית הינה מינוח רב גוני אשר הגדרתה עומדת על דיוניי תפיסה בין חברות, תרבויות ומערכי חוק שונים. כשם כך עלינו להפריד ראשית בין סוגים שונים של סטייה חברית סטייה אשר במהות התנהגותה מפרה נורמות חברתיות, סטייה אשר מהווה אבנורמליות סטטיסטי, פסיכופתולוגיה, והתנהגות סוטה אשר אינה מוערכת ומגונה על ידי הכלל. כשם שישנן הגדרות רבות למה היא התנהגות סוטה קיימות גם אין ספור תיאוריות סוציולוגיות, פסיכולוגיות וביולוגיות אשר מנסות לעמוד על מקור ההתנהגות והמשכיותה. מקור הוויכוח הנצחי בין החוקרים עומד גם היום על יסודות תולדה מול נסיבות חברתיות. במילים אחרות האם המקור להתנהגות סוטה של הפרט הוא בעקבות מבנים כרומוזומליים שונים או מבנה פיזיולוגי שונה, או שמא מדובר בהתנהגות נלמדת ונרכשת כתוצאה מהמבנה החברתי ונסיבות החיים אליה נקלע הפרט. עבודה זו מציגה סקירה ספרותית מעמיקה אשר תחקור את האפשרויות להסברת הנהגות סוטה ככלל והתנהגות עבריינית בפרט תוך נגיעה בתאוריות קלאסיות ותאוריות מודרניות. מבין הפנים השונות אשר נסקרות במחקר תאורטי זה, מוצגות גישות פסיכולוגיות אשר מקורן בנפש העבריין ומבנה אישיותו ; גישות סוציולוגיות כגון היבטים משפחתיים, חברתיים וסביבתיים ; וכן גורמים ביולוגים אשר מתייחסים להיבטים הפיזיולוגים ואורגנים של העבריין ומטענו הגנטי.
חשוב לציין כי עד היום לא קיים מענה חד משמעי אשר ייתן את הדין על מקור העבריינות או ההתנהגות הסוטה בקרב בני האדם. חיזוי עבריינות הוא מבחן חשוב לאימות של תיאוריות ומכאן האתגר אשר מציף את העולם האקדמי במחקרים הנעים על מנעד הוויכוח תורשה מול סביבה.