לאורך העשורים האחרונים מספר רב של מחקרים התמקדו בהשפעה של הטיות שיפוט בקונטקסט של פשיעה פלילית בקרב בני מיעוטים אתניים (Richardson & Goff, 2012; Schuck, 2012; Williams & Stahl, 2008). בכלל זה, מחקרים מעלים כי טעויות שיפוט עשויים להשפיע על הסבירות כי צעדי אכיפה פוגעניים יופנו כלפי בני מיעוטים אתניים בחברה, הן על ידי שוטרים בסוכניות המשטרה והן על ידי שופטים בבתי משפט. תופעה זו של אכיפה מוגברת כלפי מיעוטים אתניים מכונה בספרות המחקרית "פרופיילינג אתני גזעני" כאשר מושג זה מוגדר כפעולת שיטור שהמשטרה מיישמת אשר מבוססת על גזע, אתניות או מוצא, ולא דווקא על בסיס ההתנהגות של הפרט (Fagan, Meares, & Tyler, 2011; Tyler & Wakslak, 2004).
חשוב לציין כי לתופעת הפרופיילינג בתחום השיטור מיוחסות השלכות שליליות משמעותיות. בכלל זה, מחקרים מעידים כי אסטרטגיות שיטור פוגענית זו יוצרת פגיעה רגשית ופסיכולוגית בקרב אותם אזרחים, בייחוד בקרב קבוצות מיעוטים (Fagan, Meares, & Tyler, 2011; Tyler & Wakslak, 2004). לפי השערת "הנזק המוחצן" (Expressive Harm Thesis), פרקטיקות אלו (בעיקר פרופיילינג אתני או גזעי), פוגעות במיוחד ברגשותיהם של חברי קבוצות המיעוט, שכן, הם מזכירים להם קיפוח ועוולות בהיבטי חיים נוספים (Risse & Zeckhauser, 2004). בעקבות כך, אין מפתיע שפרקטיקות של שיטור ממוקד ופולשני יוצרות השפעה שלילית יותר על עמדותיהם של חברי קבוצות מיעוט כלפי ההוגנות והלגיטימיות של המשטרה (Gau & Brunson, 2010; Duneier, 1999; Tyler & Wakslak, 2004; Roberts, 1999).
. תקציר
2. מבוא
4. שיטה
5. תוצאות
6. דיון
7. ביבליוגרפיה
8. נספחים
