עברייני מין הם קבוצה הטרוגנית ונהוג לחלק אותם לעבריינים המבצעים עבירה נגד מבוגרים ונגד ילדים, כאלה אלה המבצעים עבירות מין נגד ילדים הם לעתים קרובות מעורבים במקרים של גילוי עריות. מבין עברייני גילוי העריות ישנם אלה ששינו באופן זמני את משיכתם המינית ממבוגרים לילדים ויש כאלה הנמשכים לילדים בלבד וההתפתחות המינים שלהם נותרת לא בוגרת (Lung & Huang, 2004). המספר העצום של עברייני גילוי עריות כמו גם ההשלכות הפסיכולוגיות והכלכליות של העבירות שלהם העלו שאלות ציבוריות חשובות לגביי ההתנהלות של מערכת החוק מולם. על מנת לפתח תוכנית שיקום נכונה עבור עברייני גילוי עריות ועל מנת למנוע הישנות של עבירות, יש להבין את המאפיינים הייחודים שלהם ביחס לעברייני מין אחרים כמו גם את גורמי הסיכון.
המצב המשפחתי הוא גורם בעל חשיבות רבה המשפיע על התנהגות מתבגרים בביצוע גילוי עריות ועבירות מין. גור-בוסתאני ולזר (תשס״ד) השוו בין תפיסת האקלים המשפחתי של עברייני גילוי עריות מתבגרים לבין תפיסת האקלים המשפחתי של עברייני מין מתבגרים שביצעו עבירות מין מחוץ למשפחה ולבין תפיסת האקלים המשפחתי של עברייני רכוש ואלימות מתבגרים בשנים שהופנו לשירותי המבחן לנוער בשנים 1995-2000. הם מצאו כי עברייני גילוי עריות תפסו את משפחתם כבעלת לכידות נמוכה ורמת קונפליקט גבוהה מזו של עברייני המין שביצעו עבירות מין מחוץ למשפחה. כמו כן נמצא כי במשפחות של עברייני גילוי ערכיות מספר הילדים במשפחה היה גבוה במובהק ממספר הילדים בשתי קבוצות המחקר האחרות.
