לאחרונה אנו עדים לתופעה הולכת וגדלה של שימוש ברשתות החברתיות ובאמצעי התקשורת לצורך חשיפת מעשי פגיעה, ללא הגשת תלונה רשמית במשטרה. (הכוונה אינה לבריונות ברשת) הציגו גורמים אפשריים לתופעה זו ודונו בהשלכות האפשריות של התופעה, הן מצד הקורבן והן מצד מבצע העבירה.
חשיפה של מעשי פגיעה באמצעות הרשתות החברתיות ובידי הנפגעות עצמן, נחשבת לאחת התופעות הייחודיות והמרתקות בסדר החברתי-טכנולוגי, וזאת מכיוון שהיא מבטאת בצורה כה מדויקת את רוח ומאפייני התקופה, ובעיקר, יוצרת התנגשות בין תופעות חברתיות כה רבות, המאפיינות את לב לבו של המאבק הפמיניסטי, בתוך מציאות פטריארכלית ובתנאים משפטיים, חברתיים וציבוריים. אותן התנגשויות, כפי שיוצג במסגרת מטלה זו, מבטאות דיון מורכב ופסימי שבו עולמה הרגשי והחברתי של נפגעת התקיפה המינית, נאלץ להתמודד עם החלטות של פשרה, כניסיון לתקן את המשמעות המשפטית והציבורית של התמודדות החברה עם התקיפה המינית, הפושה בחברה המערבית, כמו גם בישראל, המציבה אותה בעמדת נחיתות, וחסרת מענה (דנציג-רוזנברג ופלג, 2020).
