עברייני מין - מאפיינים
עברייני מין הם מי שביצעו אחת מן העברות המוגדרות בחוק כעברות מין (בן דוד ושחורי , 2008). עבריינות מין כוללת מגוון רחב של התנהגויות מיניות, בין שהן סוטות ובין שלא, המהוות עבירה על החוק (שחורי, בן-דוד וחובב, 2010). כשאנו מדברים על עבירות נגד המוסר או תקיפות מיניות, אנו מתכוונים לקשת העבירות, החל בהתערטלות בפומבי, ליטופים, נגיעות, נשיקות וכלה בבעילה, אונס ומעשי סדום. תוקף מין הוא זה שביצע אינטראקציה מינית עם אדם אחר בכל גיל שהוא – נגד רצון הקורבן, ללא הסכמה, בדרך תוקפנית, נצלנית או מאיימת (אברמסון ולוי, 1994). מדובר בעבירות שגורמות סבל קשה לקורבנות, למשפחותיהם, לסביבה הקרובה ואף לחברה בכללותה. קיימת ספרות ענפה המתארת את הפגיעות ארוכות הטווח בקורבנות של עבירות מין ואת הצורך בטיפול בעבריינים על מנת להגן על החברה ולמנוע הישנות העברות (אידיסיס ושחורי, 2009).
התפיסה השולטת כיום הזוכה לתמיכה מחקרית ענפה היא שאוכלוסיית עברייני המין היא אוכלוסייה הטרוגנית, וסיווגם אינו ברור וחד-משמעי (שחורי, בן-דוד ואידיסיס, 2008). טווח הגילאים רחב, הרקע החברתי כלכלי מגוון, רמת ההיכרות עם הקורבן משתנה וכך גם גיל הקורבן ודפוסי העוררות המינית. לצד הטרוגניות זו, קיימים מאפיינים משותפים לעברייני מין, ובהם התנהגות מינית מתעללת, חוסר ויסות של דחפים ורגשות, דימוי עצמי נמוך עיוותי חשיבה קוגניטיביים והפרעות קוגניטיביות שונות (בסטר-משולם וכהן-מדינה, 2013).
