1. במאמרו "תרבות פופולרית ותרבות גבוהה" עוסק גאנס ביחסים בין התרבות הפופולארית לבין התרבות הגבוהה שאותם הוא מכנה "מלחמת תרבות", כל זאת על רקע תהליכים חברתיים ותרבותיים בשנים האחרונות (80-90). טענתו העיקרית של גאנס היא כי בשנים האחרונות נוצרו תהליכים חברתיים אשר יצרו שינוי בתרבתו ובצריכת התרבות. שינויים אלה הובילו לכך שאופן הבחירה התרבותית של אנשים שונים השתנה, והוא מחלק את הבחירה התרבותית לשלושה סוגים:
התלכדות (התכנסות)- מצב שבו אנשים ממעמדות שונים וממיקומים חברתיים שונים צורכים את אותם תוצרי תרבות. כתוצאה מההתלכדות, תרבויות טעם הולכות ונעשות דומות יותר, אבל ככל שתוצר מסוים מצריך יותר השכלה, כך הוא יביא פחות התלכדות.
התפצלות- מגמה שמושפעת ממשתנים כמו: מגדר, גיל, מוצא אתני וכו'. המשתנים הללו מובילים להיווצרותם של תתי תרבויות שצורכות תוצרי תרבות בהתאם להעדפות שלהם.
אומניבוריות- צרכני תרבות מסוג חדש שמערבבים בצריכת התרבות שלהם מוצרי תרבות מתרבויות טעם שונות באותה רמה של עניין והנאה.
גאנס טוען שכתוצאה משינוים אלה, אשר טשטשו את ההבדל בין "תרבות גבוהה" ל"תרבות נמוכה" נוצר מאבק בין התרבויות בין אנשי התרבות הגבוהה, המשכילים והמומחים לבין תרבויות וקהלי טעם נמוכים ומשכילים פחות. כאשר מצדדי התרבות הגבוהה טוענים כנגד התרבות הנמוכה הנמוכה וה"פופולרית" כי הינה בעלת אופי שלילי מכיוון שמדובר ביצירה/הפקה רדודה שפונה למכנה משותף רחב, בעיקר משיקולי רווח ומוותרת על כשרון לטובת שיקולים כלכליים. בכך, יש לה השפעה שלילית על הצריכה של התרבות הגבוהה, על הקהל ועל החברה.
