רבות נכתב אודות הקשר בין תקשורת לדמוקרטיה, הקשר בין שני הגורמים מזין אחד את השני, ולעיתים מחליש אחד את השני, אך הדמוקרטיה לא מתקיימת ללא תקשורת ענפה, ותקשורת ענפה לא יכולה להתקיים ללא דמוקרטיה משוחררת וחזקה.
הדמוקרטיה בישראל הינה צעירה, אף על פי כן היא עמדה בפני משברים רבים, מבחנים אין סופיים ולעיתים הפנתה את גבה לנקודות החולשה שלה. שוב ושוב, הייתה הדמוקרטיה בישראל מאוימת, והממשלה הנבחרת הייתה צריכה לשקול את צעדיה במסגרת הדמוקרטית המקובלת. בהרבה מקרים, מלחמת אזרחים הייתה מקרה ריאלי – משבר אטלנטה 1948, הנסיגה מסיני 1956, הנסיגה מלבנון שנת 2000, ההתנתקות 2005.
במחקרים בין לאומיים שנעשו בין 36 מדינות מפותחות, בנוגע ליציבות הדמוקרטיה, ישראל מוקמה במקום ה- 26. גם סקרים שנעשו בישראל מראים תמונה דומה. (נויברגר, 2015)
אמות המידה הנהוגות בדמוקרטיה הן: לגיטימיות המשטר, אפקטיביות המערכת הפוליטית, מידת הסכמה בחברה, קיומם של שסעים עמוקים וחופפים, שיתוף פעולה מצד אליטות, מידת הקיטוב הפוליטי-אידיאולוגי- מפלגתי, רמת הפיתוח במדינה ופערים סוציו-אקונומיים-כלכליים, קיומה או אי קיומה של תרבות פוליטית דמוקרטית, עומס המשברים על המערכת הפוליטית ופתרונם, מרכזיות סוגיית הביטחון, הממסד החוקתי מוסדי, שיטת הבחירות וחופש לעיתונאות- חופש המידע (Jack, 2007)
עלייתה של העיתונות נוגעת ישירות לרכיבים שונים, המשתלבים ושזורים זה בזה וקשורים כולם לעלייתה של הלאומיות המודרנית (סופר, 2011). הם מסייעים להשגרת תפיסות לאומיות חברתיות ופוליטיות, נוסף על כך העיתונים ממלאים תפקיד חשוב בהפצת מידע ומקשרים בין חלקיה השונים של מערכת פוליטית.
מבוא
סקירת ספרות
תקשורת בישראל ולאומיות
תפקידי התקשורת במשטר דמוקרטי
עיתונות בעתות משבר ומלחמה
1.0 – מקרה המבחן: נסיגת ישראל מרצועת הביטחון בלבנון 2000
סיקורן של מחאות חברתיות בתקופת מחקר מקרה הבוחן
2.0 – דמות החייל הישראלי בראי התקשורת בתקופת המחקר
3.0– דיון
סיכום
ביבליוגרפיה
