ייצוג העוני של אוכלוסיית הקשישים בעיתונות הישראלית

אוכלוסיית הקשישים בישראל מתרחבת בשיעוריה בעשורים האחרונים. במקביל, שיעור הזקנים העניים עולה גם כן (שטיר ובלייך, 2014). ישנו עניין ציבורי בסוגיית העוני בקרב קשישים, כאשר עוני מוגדר כהיעדרם של משאבים חומריים הנדרשים לקיים רמת חיים נאותה (בן אריה, 2006). למרות שהקשישים העניים מהווים עול כבד על המשק הלאומי (בלייך, 2016), הרי שיש הסכמה כללית במדינות המערביות המפותחות כי על המדינה לדאוג לרווחתם, מאחר ומרביתם כבר לא יכולים לעבוד (שטיר ובלייך, 2014). הסכמה זו מגובה על ידי גופי התקשורת, שלרוב מציגים את העוני של הזקנים בצורה חומלת ואמפתית, תוך הצגת ציפייה ודרישה מן המדינה לסייע להם. ככל שהמדינה יותר ליברלית, כך העוני של הקשישים מוצג בצורה יותר נרחבת וחומלת, על חשבון אוכלוסיות אחרות שמהן כן מצופה למצוא עבודה במקום להיתלות במדינה (Larsen & Dejgaard, 2013).  בעבודה זו נבחן את ייצוג העוני של אוכלוסיית הקשישים בעיתונות הישראלית, דרך מספר עיתונים מקוונים דומיננטיים: YNET ומעריב המייצגים את השמאל החילוני, ישראל היום המייצג את הימין החילוני, וכיכר השבת המייצג את הציבור החרדי. מייצוג הקשישים העניים בעיתונים אלו, נסיק מסקנות לגבי עמדות קשת הציבור הישראלי לגבי הקשישים העניים ותפקיד המדינה בסיוע להם.

1.      מבוא

בעשורים האחרונים אוכלוסיית ישראל (מדינה צעירה, שקיימת שבעה עשורים בלבד) הולכת ומזדקנת. מצד אחד, בחברה המערבית קיימות מגמות של שיפור שירותי הבריאות, טכנולוגיה מאריכת חיים, שיפור עושר התזונה, ומודעות לכינון אורח חיים בריא מביאים לכך שאורך החיים עלה, ומנגד – יש מגמות של ירידה בפריון.

1.                       תקציר

2.                       מבוא

3.                       ניתוח

4.                       מסקנות

5.                       רשימה ביבליוגרפית