כיצד השימוש באמצעי המדיה החדשים משפיע על סיכויי ארגונים אזרחיים מאורגנים (קואליציות) להוביל שינוי במרחב הציבורי? שאלה זאת מציפה מחדש את המתח בין דטרמיניזם טכנולוגי, לבין טכנולוגיה סימפטומטית ובוחנת מחדש את השאלה: מה מכריע, התהליך הטכנולוגי מעצב את הדפוסים החברתיים או שהחברה מסגלת את הטכנולוגיה לצרכיה? במענה לשאלה זאת אנתח את השינוי שחל באמצעי התקשורת ההמונים, את השינוי שחל בהתפתחות ארגוני החברה האזרחית, את הקשרים החדשים שנוצרו בין קואליציות אזרחיות לבין מדיה חדשים ובעיקר אנתח את יכולתם המשותפת להוביל שינוי במרחב הציבורי.
תקשורת ההמונים בעידן הדיגיטלי משתנה ומתרחבת האינטראקציה שלה עם החברה מכמה זוויות: ראשית, משתנה בהיקף המשתמשים באמצעי המדיה החדשים (מדיה חדשים): כמחצית מאוכלוסיית העולם (3,819 מיליארד) משתמשים באוגוסט 2017 באינטרנט מהם 3,028 מיליארד אקטיביים במדיה החברתית. קצת פחות ממחצית (3,507 מיליארד) משתמשים בפלפון חכם, מתוכם 2,789 מיליארד אקטיביים במדיה החברתית (אתר statista).
שנית, הגדרות היסוד שלה משתנות: 'קהל' הופך למרחב בו מתקיים 'אני' מרובה זהויות, חוצה גבולות משותפים של מרחבים רטוריים ומועצם. תפיסת 'הקהילה הוירטואלית' כמרחב חברתי מציאותי (ולא וירטואלי כמציאות מדומה, כפי שנהוג היה לחשוב בעבר), בו מתקיימות אינטראקציות פנים אל פנים עם חברים בקהילה פיסית, התבססה (הכטר, 2012). כיום, תפיסת המרחב הציבורי מתרחבת: היא אינה רק התחום הפיזי או הווירטואלי (בין הספרה הביתית, לציבורית) - בו מתגבשת דעת קהל עקב החלפת דעות בין בני אדם על נושאים שונים. יעילותה איננה נמדדת רק במידת הדיון הציבורי הרציונלי, שיטתי ושקול שמתנהל בה Habermas (1992), אלא כוללת גם מרחב חברתי לא פורמלי, שמתקיימים בו מודעות קהילתית וחברתית ושיח חברתי (אליאסוף, 1998).
מבוא
סקירת הספרות
החברה האזרחית ויחסיה עם המדינה והתקשורת
מאפייני החברה האזרחית
חברה אזרחית בישראל: ארגונים, רשתות וקואליציות
שימושים פוליטיים במדיה החדשה
הזיקה בין מדיה חדשה לבין דמוקרטיה ואקטיביזם פוליטי
אקטיביזם
אקטיביזם רשתי בעולם והשפעת המחאה על המרחב
אקטיביזם רשתי בישראל והשפעת המחאה על המרחב
חקר המקרה: הקואליציה לחינוך מלידה, ישראל
סיכום
ביבליוגרפיה
