ממ"ן 13 בקורס תקשורת כתרבות
קהילה פרשנית
חוקרים שונים עסקו לאורך השנים בפרשנות אשר נותנים קהלים שונים לתכני תקשורת ובשימושים ובסיפוקים שסופגים משתמשים אלו מתכני התקשורת. ראדווי (1984) הגדירה את המושג "קהילה פרשנית" אשר עומד במרכזה של עבודה זו כ: "קבוצה של אנשים שנבדלים זה מזה במעמד חברתי, מאפיינים דמוגרפיים וכדומה, אבל חולקים ביניהם, לעיתים באופן בלתי מודע, עקרונות משותפים של פענוח וצריכה של טקסטים תקשורתיים". מחקרה של ראדווי בחן את הפרשנות שנותנת קהילה של נשים שקוראות את אותו הז'אנר הספרותי באשר למהותו של הז'אנר מצא כי הנשים הקוראות את אותו הז'אנר, אף כי אינן מכירות זו את זו, מגדירות את הז'אנר באופן דומה ומפרשות באופן דומה את התכנים והמסרים של הסיפורים, וכן את משמעותה של פעולת הקריאה עצמה.
גם מחקרה של אילוז (1998) התמקד במושג 'קהילה פרשנית' ובצרכים שממלאת צריכת התקשורת לאדם. מחקרה בדק את הסיבות לפופולריות של תכניות האירוח של אופרה ווינפרי. במחקר זה מצאה החוקרת כי 'הקהילה הפרשנית' הצופה בתכניות האירוח סופגת משמעויות דומות ואף כי הצפייה בתכנית זו מספקת עבור הצופים צרכים דומים. כך, מחקר זה מצא כי תכניות האירוח מערבות את הצופה בדילמות מוסריות של המשתתפים, דילמות יומיומיות, והתהליך הזה מאפשר את הבניית הזהות העצמית של הצופה כאשר היא מציבה מולם מראה דרכה הם יכולים לבחון את הערכים והמוסר שלהם. כמו כן מצאה אילוז כי תכניות האירוח מהוות מעין קבוצת תמיכה לצופים, קבוצה בה מציפים ומדברים על הבעיות כמין מסגרת של "שיח טיפולי" או "קבוצת תמיכה" בה נוצר שיח סביב השקפות שונות של ראיית עולם ותפישות מוסריות.
