מעט על הסופר
פוקוימה נולד בשנת 1952 בשיקגו, להורים אקדמאיים. אביו היה דור שני למשפחה אמריקאית יפנית, לאחר שסבו ברח ממלחמת יפן ורוסיה בשנת 1905. אביו עשה דוקטורט בסוציולוגיה ואילו אמו הייתה בעלת שורשים עמוקים בייסוד המחלקה הכלכלית בקיוטו. פרנסיס חי במנהטן במהלך חייו, והיה מחובר במידה מועטה מאד למורשתו היפנית, ולמעשה מעולם לא למד את השפה.
את פרסומו, קנה פוקוימה בזכות הספר שעליו נדבר במסגרת מטלה זו, אשר הוא הוציא בשנת 1992. הספר יצא בעקבות מאמר שכתב בשנת 1989 בכתב עת ליחסים בינלאומיים, בכותרת, ״סוף ההיסטוריה?״.
את התואר הראשון שלו הוא עשה באוניברסיטת קורנל בנושא פוליטיקה פילוסופית. הוא התחיל את השני בנושא ספרות השוואתית באוניברסיטת ייל, אך לבסוף התחרט ועבר ללמוד פוליטיקה וממשל באוניברסיטת האוורד. הוא המשיך שם גם לדוקטורט כאשר חקר את הרצון הסובייטי להתערב בענייני מזרח התיכון.
בתחילת דרכו, הוא נחשב לדמות פוליטית חשובה בהשקפה הנאו-קונסרבטיבית שלו, הוא האמין אם כן כי מדיניות החוץ של ארצות הברית צריכה להיות אגרסיבית, יוזמת, שפועלת לקידום הליברליזם האמריקאי בכל העולם, והשתתת הדמוקרטיה באותו אופן. כיום, פוקוימה מבקש להבדיל את עצמו מהשקפה זו, בעיקר נוכח מה שהוא רואה בתור הנזק שממשל בוש עשה בגישתו המלחמתית. פוקוימה עדיין מאמין בהתערבות אמריקאית במדינות, אך שזו תהיה בלתי מזוינת.
