פרק 1: יסודות הצילום וצילומי הנוף
הצילום על פי שמו הלועזי הינו "רישום באור" (photo-graphy) כלומר תיאור של מה שמתרחש כאשר תריס המצלמה נפתח והקרניים המוחזרות מן הניצב לפני המצלמה, חודרות מבעד לעדשה ונרשמות על מצע כלשהו. התצלומים אשר מופקים במסגרת הצילום קובעים את גבולות הדיון בו ומאפשרים לשמר את היחס הסיבתי שבין פעולת הצילום לתצלום. ניתן לומר כי מאז החל הצילום להתפשט בעולם הוא נתפס כטכנולוגיה מובחנת בעלת תכלית ברורה – ייצור דימויים – והוא נבחן כטכנולוגיה שפעולתה תחומה והיא כפופה למחוות התפעול של משתמשיה.[1] מעבר לכך, הצילום הוא בעצם מכשיר של כוח שאינו ניתן לצמצום לאף אחד מן היסודות המהווים אותו – מצלמה, צלם, מצולם או צופה.[2]
תולדות הצילום והנוף בעולם
ימיו הראשונים של הצילום ניתן לאפיין עוד בתקופת הרנסנס כאשר הציירים חיפשו פתרון לבעיות של פרספקטיבה וכך הומצא החדר האפל (camera obscura) בסיועו של לאונרדו דה-וינצ'י – הכנסת אור לחדר חשוך תפיק תמונה בצד האחר של הקיר במהופך. את החדר הזה הפכו במרוצת השנים לקופסת עץ עם דופן אחת מזכוכית עליה הניחו נייר לציור. בשנת 1826 הצליח איש העסקים הצרפתי נייפס (Nicephore Niepce) לקבע תמונה על הנייר וליצור את הצילום הראשון.
