במסגרת עבודה זו, נבחנה הטענה כי לגלובליזציה תפקיד מרכזי בתופעת ההקצנה האסלאמית. אין ספק בקרב הקהילה המדעית, כי תופעת הגלובליזציה תרמה רבות לעיצוב המארג הגיאופוליטי השורר על פני הגלובוס, ואף תרמה לכינונה של השיטה הקפיטליסטית כשיטה הכלכלית הנהוגה בעולם המערבי. למעשה נראה כי בין הגלובליזציה לקפיטליזם קיים קשר סימביוטי ומעצים. מנקודת מבט מרקסיסטית, ניכרת במיוחד תכונתו של השוק הגלובלי הקפיטליסטי כמפלג ולא שוויוני, וכגורם עיקרי לביסוסה של חברה מעמדית בעולם המודרני. חברה כזו, לטענתו, עשויה להצמיח מחאות חברתיות נרחבות, העשויות להגיע לכדי מרידה טוטאלית במשטר הקיים, ואף להפיכה פוליטית.
מזה עשרות שנים מנסים תושביו וחוקריו של המזרח התיכון הערבי להבין את כישלונם של הדמוקרטיה והליברליזם באזור ואת עלייתה של ההקצנה האסלאמית מנגד[1]. בעבודה זו תיבחנה הסיבות להקצנה האסלאמית בעולם בכלל ובעולם הערבי בפרט.
תופעת הגלובליזציה תופסת מקום נכבד בכלכלה ובפוליטיקה העולמית מאז שנות השמונים של המאה העשרים. מאז, לוותה בתמורות כלכליות וחברתיות מרחיקות לכת, ותרמה לעיצוב המדיניות הבינלאומית. בשל חשיבותה זו, התופעה על היבטיה השונים נחקרה רבות, והשתלבה כחלק בלתי נפרד בתורתן של אסכולות שונות. מסקירת הספרות העוסקת בתופעת הגלובליזציה, עולה כי אפשר לפרשה בדרכים שונות, ולהתייחס באופן פרטני למאפייניה, תוך מתן משקל יחסי ייחודי לכל אחד מהם, כתלות בחשיבותו ובהיקפו.
מבוא
1.שאלות פנימיות
1.1 מאפייני הגלובליזציה
1.2 ההקצנה האסלאמית
2.שאלות חיצוניות
2.1 השפעת התפרקותה של עירק על התפשטות ההקצנה האסלאמית
2.2 התפרקות המסגרת המדינתית והקצנה אסלאמית
2.3 מיזוג תרבויות והקצנה אסלאמית
2.4 חזון המדינה האסלאמית והקצנה
2.5 דפוסי פעולה והקצנה אסלאמית
2.6 התמודדות המערב על דאעש וההשפעה על ההקצנה
סיכום ומסקנות
רשימת מקורות
