למרות התפקיד הדומה במידת מה, של צבאות מצרים ותוניסיה במהלך מהפכת האביב הערבי, הפעולות שבהם נקטו כל אחד מהצבאות הללו במהלך ההתקוממיות, היו שונות באופן מהותי. במקום לייצר ניטרליות ולהביא את בשורת הדמוקרטיה, הצבא המצרי הגיב להתקוממות באמצעות הורדה בכפייה של הנשיא המכהן מהשלטון ותחילת שליטה צבאית מלאה על התהליך המדיני לאחר מכן. מצרים מתהדרת בצבא גדול ומאומן היטב והצבא המצרי נתפס כפוליטי מאוד. הצבא המצרי הוא דוגמה פרדיגמטי של צבא המבוסס על חסות ואתניות. הצבא המצרי שולט בחלק ניכר מהכלכלה הלאומית, וזה מה שסייע גם לסבסוד הצבאי של מעל ל4 מיליארד דולר בשנה. גם קצינים בדימוס של הצבא המצרי, הם חלק מתוך האימפריה הכלכלית העצומה של הצבא ואף קוצרים פרסים כספיים ניכרים גם לאחר שנות שירותם[1].
עבודה זו עוסקת בהשפעת הצבא המצרי על הכלכלה, הפוליטיקה והחברה המצרית.
השערת המחקר בעבודה זו היא שצבא מצרים הוא גוף חזק המנהל את המדינה ונראה שהמצב הזה לא השתנה גם לאחר ההפיכות שאירעו ממצרים ורצו לבשר על שינוי דמוקרטי מיוחל. הצבא המצרי שולט בכלכלה, בפוליטיקה ובכל תחום בחברה המצרית.
שיטת המחקר לעבודה זו היא איכותנית ולכן אבסס את העבודה הזו על מאמרים שנעשו בנושא זה.
מבוא
פרק ראשון: רקע היסטורי: הצבא המצרי
הצבא המצרי עד לעליית נאצר
הצבא המצרי לאחר עליית נאצר לשלטון
פרק שני: הצבא המצרי בכלכלה ובפוליטיקה
משאבים כלכליים
תעשייה ומסחר
התיירות במצרים
המשטר הפוליטי
פרק שלישי: השפעה ומעורבות הצבא המצרי
מיליטריזם במצרים
השפעת המיליטריזם הצבאי על הפוליטיקה המצרית
השפעת המיליטריזם הצבאי על הכלכלה המצרית
סיכום ומסקנות
בביליוגרפיה
