עבודה זו תבקש לעסוק בעדה המרונית נוצרית אשר נמצאת בלבנון. העדה המרונית היא עדה של בני הלאום הארמי אשר מהווה קבוצה אתנית ודתית ( נוצרית) שונה מאשר הקבוצות האחרות אשר מרכיבות את לבנון. מאחר ועדה זו היוותה את הרוב הדמוגרפי של לבנון בשנות הארבעים, בהם הוקמה ממשלת לבנון הגדולה, היא הייתה הקבוצה הדומיננטית ביותר בשלטון הלבנוני מאז הקמת לבנון ועד להסכם טאיף של שנת 1989.
העדה המרונית בלבנון הייתה צריכה לשמור על היכולת שלה להסדיר את השלטון ולשלוט בעדות רבות וחיכוכים רבים עם האוכלוסיות האחרות במדינה. ישראל מצידה ביקשה למצוא לעצמה בעלות ברית בעולם הערבי מבלי שהיא תהיה מסוגלת לעשות כן. יחסים בין שני הצדדים היו קיימים עוד מלפני תקופת הקמת המדינה ונמשכו, במתכונת מצומצמת עד לתחילת מלחמת האזרחים. בעקבות המלחמה ותחילת מלחמת לבנון הראשונה, היחסים הללו התשנו והפכו להיות חמים יותר. עבודה זו תעסוק בנושא שלמערכת היחסים שבין הנוצרים המרונים ומדינת ישראל במהלך מלחמת לבנון הראשונה. שאלת המחקר של העבודה תהיה:
כיצד באו לידי ביטוי היחסים בין הנוצרים המרונים ובין מדינת ישראל מאז מלחמת האזרחים ועד לסיומה של מלחמת לבנון הראשונה?
מבוא
פרק ראשון: העדה המרונית
פרק שני: פרק שני: מלחמת לבנון: מערכת היחסים מאז מלחמת האזרחים ועד לתחילת המלחמה
פרק שלישי: מערכת היחסים בעקבות מלחמת לבנון ובמהלך המלחמה
דיון וסיכום
ביבליוגרפיה
