נושאה של עבודה זו הוא אלימות כנגד נשים במרוקו. שאלת המחקר הינה: כיצד מקורות הסמכות במרוקו יוצרים ומעודדים אווירה המתירה אלימות כנגד נשים?
אלימות המבוססת על מגדר היא אחת ההפרות הנפוצות ביותר של זכויות-אדם. ארגון האומות המאוחדות מגדיר אלימות נגד נשים ככל מעולה של אלימות המבוססת על מגדר ושיוצרת פגיעה פיזית, מינית, או פסיכולוגית אצל נשים. זה כולל איומים מילוליים, כפייה, התעללות כלכלית או נישול החירות במרחב הציבורי או הפרטי. לפיכך, לאלימות נגד נשים יש צורות רבות: היא יכולה להיות פיזית, מינית או רגשית. היא יכולה להיגרם על ידי הבעל, שותף לחיים, חבר משפחה או כל אדם אחר. אלימות נגד נשים כוללת גם הטרדה והתעללות מינית על ידי אנשים בעלי סמכות כגון מעסיקים, המשטרה, מורים ועוד. עבודות כפייה וסחר בנשים הם גם צורות של אלימות נגד נשים, וכך גם מנהגים מסורתיים כגון נישואי ילדים והרג על כבוד המשפחה (Ennaji & Sadiqi, 2011, 1).
האמנה לחיסול כל הצורות של אפליה נגד נשים, המהווה את אמנת זכויות הנשים, אומצה בשנת 1979 על ידי האסיפה הכללית של האומות המאוחדות. האמנה מגדירה מה מהווה אלימות נגד נשים ויוצרת סדר-יום למניעת, צמצום והענשת אלימות כלפי נשים וילדות. מדינות שאשררו את האמנה מחויבות מבחינה חוקית ליישם את הצעותיה. הן גם מחויבות לשגר דוחות לאומיים, לפחות כל ארבע שנים, אודות הצעדים שהן נקטו בכדי להתאים לדרישות האמנה.
מבוא
פרק ראשון: מקורות הסמכות בחברה המרוקאית והקשר לאלימות נגד נשים
סמכות
הפטריארכיה
הדת
הקשר העירוני-מודרני
המשפחה
פרק שני: הקשר בין מקורות הסמכות לאלימות נגד נשים
פרק שלישי: אלימות נגד נשים במרוקו
המצב החוקי במרוקו
אלימות במשפחה
אלימות כנגד עוזרות בית
אלימות של סטריאוטיפים
פרק רביעי: סיכום ומסקנות
רשימת מקורות