המבנה הפוליטי בלבנון נקבע באמנה הלאומית בשנת 1943 שלפיה נקבע כוחה הפוליטי של כל עדה במדינה. לפי אמנה זו יחסי הכוחות הפוליטיים היו יותר לטובת הנוצרים במדינה. מלחמת האזרחים בלבנון (1975 – 1990) התרחשה על רקע חילוקי הדעות לגבי כוחם הפוליטי של הנוצרים במדינה בעקבות הערכות שאחוז האוכלוסייה הנוצרית במדינה הופחת משמעותית מאז עצמאות לבנון ( מפקד האוכלוסין האחרון היה בשנת 1932 והנוצרים במדינה לא היו מוכנים לעשות מפקד נוסף מחשש לפגיעה בכוחם הפוליטי).
הסכם טאיף נחתם בעיר טאיף שבסעודיה בשנת 1989 במטרה לסיים את מלחמת האזרחים, והוא הפך את יחסי הכוחות הפוליטיים במדינה בין הנוצרים למוסלמים לשווים. הסיבה העיקרית לחתימה על הסכם טאיף הייתה הרצון לפתור את משבר הדת, המדינה והיחסים בין העדות, אשר הביא לעשרות שנים של שפיכות דמים בין העדות השונות של לבנון. עבודה זו תבקש לבחון את יחסי הדת והמדינה בלבנון כאשר היא תעסוק בשאלה כיצד שינה הסכם טאיף את הבעיות בדת ומדינה בלבנון. כיצד הסכם טאיף ביקש לפתור את בעיית הדת והמדינה והיחסים בין העדות השונות בלבנון. על מנת לענות על שאלת המחקר אעשה השוואה בין סעיפים בנושא דת ומדינה בהסכם טאיף לבין סעיפים בנושא באמנה הלאומית. איך הסכם טאיף נועד לשנות את יחסי דת ומדינה בלבנון?,
העבודה תעסוק בשאלות המשנה של מה היו השינויים של המדינה ביחס לעדות השונות וביחס לדת במדינה.
מבוא
פרק ראשון – דת ומדינה בלבנון טרום הסכם טאיף
השפעת ההסכם על הפוליטיקה של לבנון
פרק שני : הסכם טאיף
השלכות ההסכם
פרק שלישי הסכם האמנה הלאומית אל מול הסכם טאיף
דיון וסיכום
ביבליוגרפיה
