קולוניאליזם:
המונח קולוניאליזם, על פי מילון אוקספורד מגיע מתוך המילה הרומאית "קולוניה", שמשמעותה, "התיישבות" והוא מתייחס בעצם לאותם רומאים אשר התיישבו בארצות אחרות, אולם במקביל, עדיין החזיקו באזרחותם הרומאית. קולוניאליזם הוא מצב בו עם אחד כובש עם אחר ומתיישב בשטח שלו ואף משתמש במשאבים שלו. כפי שטען החוקר אלבר ממי במאמרו, קיומו של הכובש תובע ומכתיב את הדימוי של הנכבש. הפעולות שעושה הכובש בשטח הנכבש הם בעצם הטיעון הטוב ביותר מבחינתו להצדקה של זכות היתר על המקום אותו הוא כבש. ואילו מנגד החולשה של העם הנכבש היא הטיעון הטוב ביותר להצדיק את הדלות שלו ואת העובדה שהוא חסר אונים אל מול הכובש (ממי, עמוד 89). העם הנכבש לא נדרש ממנו דבר מלבד כוחו ומשאביו וזאת על מנת לשרת את רצונות הכובש (ממי, עמוד 90).
סוריה ולבנון כמקרה בוחן:
נתוניה הטבעיים של סוריה, הפכו אותה למשל ליעד לכיבוש קולוניאליסטי. גבולותיה של הרפובליקה הסורית הם בעצם תוצאה של קביעת הסדרים פוליטיים שנעשו אחרי מלחמת העולם הראשונה ונחתמו בין בריטניה, צרפת ותורכיה. למעשה, לפני 1920, סוריה לא הייתה קיימת כלל. בתקופת האימפריה העות'מאנית כאשר שלט באזור השלטון העות'מאני, סוריה כמו כלל האזור שסביבה, הייתה מחולקת לכמה מחוזות וחבלי ארץ. רוב האוכלוסייה בסוריה הייתה דוברת ערבית, אולם מקצתם היו גם דוברי תורכית. שיעור המוסלמים עמד על 85 אחוזים. שאר התושבים היו נוצרים שהתחלקו לכמה כתות קתוליות ואורתודקסיות.
