שאלה ראשונה
גבולותיו המודרניים של המזרח התיכון עוצבו על ידי המעצמות האירופאיות, בריטניה וצרפת, בהסכם סייקס-פיקו בשנת 1916. מטרת ההסכם הייתה לחלק את שטחי האימפריה העות'מנית שהתפרקה, באופן שיתאים לאינטרסים המעצמתיים. הוא חילק את המזרח התיכון ל 15 מדינות, ללא התחשבות בתושבי המרחב או בחלוקות הדתיות, האתניות והתרבותיות. כך נוצרו דיקטטורות ערביות שמשלו בעמים שבשליטתן ושמרו על הסדר. סדר זה קרס החל משנת 2011, עם בוא "האביב הערבי" (סופר, 2014).
החל מ- 2011, מדינות הלאום במזרח התיכון החלו לקרוס בזו אחר זו במרידות, מהפכות, מהומות ומלחמות אזרחים
שאלה שנייה
לפי סופר (2014), המציאות החדשה יוצרת אילוצים עבור מדינת ישראל בזירה הפלסטינית. הוא טוען כי בכל משא ומתן עתידי (או גם ללא משא ומתן) עם הרשות הפלסטינית לשלום והקמת מדינה פלסטינית, ישראל תיאלץ להתעקש, ולא תוכל לוותר, על פירוז מוחלט של יהודה ושומרון ורצועת עזה. זאת בכדי שלא יוכל להיווצר באזורים אלו צבא של אחד או יותר מארגוני הטרור, שיאיים קשות על ריכוזי האוכלוסייה הישראליים.
סופר טוען כי מידה כלשהי של שליטה ישראלית על המרחבים הללו תהיה הכרחית בעתיד הנראה לעין. זאת כדי לוודא שדרישת הפירוז אכן מתקיימת ככתבה וכלשונה. באופן דומה, ישראל צריכה לאכוף את ריבונותה על האוכלוסייה של הערבים אזרחי ישראל, באמצעים של שיטור ורווחה.
