2. משמעות אמנת האו"ם היא כי ג'נוסייד הינו עניין בינלאומי ולא מקומי שקשור רק למדינות המעורבות. הוא מכשיר בפועל התערבות של מדינות אחרות כדי למנוע פשעים אשר נחשבים לכאלה אשר חורגים מנורמות המלחמה המקובלות. אחת הטענות החמורות אשר מועלות נגד אמנת האו"ם היא כי אמנה זו היא אולי בעלת טעם וערך מבחינת דקלרטיבית, מוסרית וסמלית אך חסרת משמעות משפטית ופוליטית. אחת הסיבות לכך היא הקושי להגדיר באופן חד משמעי מהו רצח עם וכיצד נוכל לזהות ולהתייחס למעשי זוועות ורצח בתור רצח עם.
הסעיף השני של אמנת האו"ם קובע כי רצח עם הוא כזה כאשר קבוצה מסוימת מושמדת מבחינה פיזית באופן שהוא מכוון מראש על ידי הקבוצה החזקה יותר.
3. המודל המחקרי אשר מבקש להגדיר את מקרי הג'נוסייד השונים הוא אינו מודל קבוע וחד משמעי. המודעות לרצח עם החלה להיות חלק מעיסוק של חוקרים רבים בעקבות מאורעות השואה. משום כך נוצרה אמנת האו"ם לאחר רצח היהודים, הצוענים וההומוסקסואלים בשואה. חוקרים רבים ביקשו ליצור מודל מחקרי אשר יוכל להסביר את מהות רצח העם, תספק הגדרה ברורה שלו ותוכל לזהות קודם תהליכים ותנאים מקדימים אשר יוכלו להצביע על כך שעתיד להתרחש רצח עם. כל זאת כדי למנוע ממנו להתרחש אם אפשר, ולהעניש את הפושעים אם לא ניתן היה לעצור את רצח העם.
למרות זאת יש לציין כי התחום גדוש בהגדרות שונות ופירושים שונים למעשי הרצח השונים. אין הגדרה חד משמעית לרצח עם והמודל המחקרי של החוקרים בתחום נע בין דעות שונות ותפיסות שונות.
