עבודת מחקר זו תתמקד בנושא האלים הפופולריים באזורה של ארץ ישראל תחת השלטון ההלניסטי, אשר התחיל עם כיבושו של אלכסנדר מוקדון בשנת 332 לפנה"ס מידיהם של הפרסים, והסתיים בשנת 63 לספירה. בעבודה זו ארצה להתחקות אחר האלים שהיו הכי פופולריים בתקופה זו באזור זה (ארץ ישראל) ומה היו המאפיינים שלהם. כמו כן, אבדוק זאת לאור ממצאים ארכיאולוגיים ייחודים והם – צלמיות החרס שהתגלו במס' אזורי חפירות בישראל ושיוכו לתקופה ההלניסטית.
שאלת המחקר: איזה אלים היו הכי פופולריים בארץ ישראל בתקופה ההלניסטית, בהתבססות על השוואה בין צלמיות החרס שנמצאו בארץ ישראל ושיוכו לתקופה זו?
שיטת המחקר תתבסס גם על השוואה בין צלמיות החרס, וגם על השוואה בין המקורות ההיסטוריים שנוגעים לאלים הידועים כפופולריים בתקופה זו, על מאפייניהם, תפקידם, הסמל שלהם ודמותם הפיזית.
האתרים בהם אתמקד:
תל אנפה – זהו תל ארכיאולוגי ליד עמק החולה, נמצא בתוך שמורת טבע. בתל עצמו נמצאו שרידים ממספר תקופות: התקופה הכלקוליתית, תקופת הברונזה, התקופה הפרסית והתקופה ההלניסטית. יישוב זה היה חשוב מאוד בשל מיקומו האסטרטגי על נתיב הסחר בין בקעת החולה דרך דמשק וצור. התקיימו בתל אנפה 9 חפירות בין השנים 1968-1973, מטעם אוניברסיטת מיזורי, ובשנים 1978-1981 מטעם אוניברסיטת מישיגן.
ע"פ הממצאים, נראה כי הישוב הגיע לשיאו במהלך התקופה ההלניסטית, מעין אקרופוליס, ותפקידו היה בעיקר מסחר ברחבי הממלכה הסלאוקית. בחפירות התגלו ממצאים רבים – מטבעות, כלי חרס, זכוכיות, עיטורי זהב, פסיפס, צלמיות – חלק מהממצאים יובאו ע"י תושבי העיר מערי יוון אסיה הקטנה. לאחר התפוררותה של הממלכה הסלואקית, הוחרב היישוב במהלך המאה ה-1 לפנה"ס. החפירות נוהלו ע"י שאול ס' ויינברג[1].
מבוא
פרק 1 – אלים פופולריים בתקופה ההלניסטית במזרח התיכון
(סוריה- ישראל – מצרים)
פרק 2 – סקירת ממצאים משלושת האתרים
תל אנפה
תל דור
חרייב
פרק 3 – עדויות לאלים במקורות אחרים
פרק 4 – מאפייני האלים
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה
נספחים
