ניתוח מבנה המאמר:
המאמר פותח בהקדמה המציגה את האתר ח'רבת קיאפה, וכן מציג את מטרת המאמר ושאלת המחקר אודות האופציה להציע זיהוי שונה מאשר מוצע על ידי החוקרים עד כה.
בשלב הבא עוסק מחבר המאמר בהצגת מיקום האתר ביחס לאתרים אחרים בסביבה, ובהצגת הממצאים השונים. המחבר עורך סיכום מתומצת של הממצאים השונים. לאחר מכן המחבר מציג את הזיהויים השונים אשר מוצעים על ידי עולם המחקר, של האתר, כאשר הוא מתמקד בזיהוי המרכזי, שסביבו ייסוב הדיון לאחר מכן- זיהוי ח'רבת קיאפה כעיר שערים היהודאית, על ידי פרופסור גרפינקל וסער גנור.
לאחר רשימה זו, עובר המחקר להציג רשימה של שש טענות כנגד הזיהוי של ח'רבת קיאפה בתור העיר שערים. בשלב הבא, לאחר דחיית הזיהוי של קיאפה כעיר שערים, המחבר עובר להצגת הזיהוי המוצע שלו לח'רבה שהוא מחנה קבע של שאול המלך. זיהוי זה הוא מבקש לעשות על ידי הבאת סימוכין שונים, בפסוקי התנ"ך ועימותם עם המציאות של קיאפה.
בחלק האחרון, המחבר עוסק בניסיון לערער על תיארוך ח'רבת קיאפה, ואמינות התיאורים של תקופת דוד וזאת על מנת לייצור התאמה עם התאוריה של המחבר שהמקום היה מחנה מתוקפת שאול. בסוף המאמר המחבר גם מנסה לערער על זיהוי התל כיישוב "יהודאי", ולהראות כי לא ניתן באופן החלטי לקבוע כלל לאיזו קבוצה התל השתייך.
מהי שאלת המחקר:
האם ניתן להציע זיהוי אלטרנטיבי לח'רבת קיאפה מאשר הוצע עד כה במחקרם של גרפינקל וחוקרים אחרים?
כתיבת כל הזיהויים השונים של ח'רבת קיאפה:
שערים, גוב, נטעים, עדיתים,יישוב כנעני, יישוב פלישתי, מעגלה- מחנה שאול, במלחמת שאול ופלישתים.
