וידויו של נער היטלראי
הסרט "וידוי של נער היטלראי" עורר בי בעיקר פחד וחרדה. הסרט מהווה הוכחה ניצחת להשפעה ההרסנית שיכולה להיות לחינוך, כאשר מנצלים אותו לצרכים זדוניים ולצורך "שטיפות מח". אחת האמירות שנגעו בי ומוכיחה אף היא את תחושת הפחד, נאמרה בסוף הסרט: "מה שחווה הנוער ההיטלראי בגרמניה הנאצית הוא עבירה חמורה ביותר של התעללות בילדים. מיליוני ילדים חפים מפשע הפכו למפלצות בכוח על ידי היטלר ומשטרו". הילדים היו ככלי שרת בידי היטלר ועושי דברו ש"נוצרו" באמצעות הטעמת רעיונות ותפיסות אידיאולוגיות המבוססות על שנאת האחר, הזר והמיעוט. ובכך הצליח היטלר ליצור דור חדש של אנשים שלא רק מונע מתוך שנאה, אלא גם פועל כדי להוציאה לפועל.
נושא 2: יהודי פולין- התפקידים שהוטלו על היודנראטים ודרכי מימושם
אדם צ'רניאקוב כיהן כראש היודנראט בגטו ורשה ומתוקף תפקידו, היה עליו לתווך בין השלטון הנאצי לבין הקהילה היהודית בגטו. קטעים מתוך יומנו חושפים בפנינו את ניסיונותיו "לנצל" את תפקידו והקשרים שהיו לו עם נציגי השלטון על מנת להקל על היהודים, וזאת לנוכח הרעת מצבם. את תפקיד זה הוא מילא בנאמנות רבה, עד לאקציה הגדולה שהחלה ב-22 ביולי 1942.
