המודיעין קיים מימי קדם. כבר בספר במדבר (פרק י"ג), בעוד עם ישראל טרם נכנס לארץ, מסופר על משה השולח שנים עשר מרגלים לתור אותה. הוא מציב בפניהם משימות מודיעין ברורות, צי"ח מפורט ממש. עליהם להביא מודיעין לגבי טיבה של הארץ, עוצמת העם היושב בה ותאור הביצורים בה.[1] ממצאי המודיעין אשר הביאו המרגלים לא היו אחידים. שניים מבין השנים עשר חוזרים עם אשכול הענבים ומוסרים כי הארץ "ארץ זבת חלב ודבש". עשרת האחרים מוסרים ממצאים שונים לחלוטין: הערים בצורות, העמים היושבים בה חזקים והארץ "ארץ אוכלת יושביה". לשון אחר, שני דו"חות המודיעין שהובאו על ידי המרגלים אשר בדקו את הארץ באותו זמן ובאותם מקומות, הפוכות זו מזו.
למרות שהמודיעין קיים כמעט משחר ההיסטוריה קיימות הגדרות רבות באשר למודיעין במידה כזו שלאקר קבע כי כל הניסיונות לפתח תיאוריות על מודיעין נכשלו" ( Laqueur, 1985). הצרכנים של תוצרי המודיעין, כמו גם הצבא מחד והדרג הפוליטי מאידך וגופי המודיעין השונים יצרו הגדרות שונות, כל אחד לפי העדפותיו ( Warner, 2002).
מבוא
רקע
ההתקפה על פרל הארבור
הגורמים המעורבים
הסיבות לכישלון
תוצאות
ביבליוגרפיה
