למן מסעי הצלב לא הייתה למעשה כל מעורבות אירופאית, מדינית או צבאית, בארץ ישראל. בעוד שבאירופה חלו שינויים מרחיקי לכת בתקופה שבין עידן מסעי הצלב לבין המאה התשע-עשרה, ארץ ישראל נותרה קפואה על שמריה. שינויים אלו באו לידי ביטוי בהפחתת שליטתה המוחלטת של הכנסייה הקתולית על קביעת סדרי החיים בד בבד עם הרנסאנס, הרפורמציה, גילוי העולם החדש, הכיבושים הקולוניאליים, התפתחות הסחר הימי, פתיחות יתר לפלורליזם וראשיתה של מהפכה תרבותית ותעשייתית. אירופה פנתה לנתיב של קדמה וחדשנות וליתר חופש מחשבה ויצירה. היחלשות האימפריה העות'מאנית לנוכח התחזקות מעצמות אירופה הביאה לתלות האימפריה בהן ולנחיצות מעורבותן בלבנט. במאה התשע-עשרה התחוללו באימפריה העות'מאנית וביחסיה עם צדינות אירופה תמורות אשר ראוי לבחון את מידת השפעתן על אופייה של ארץ ישראל. הבנת תמורות אלה תסייע לקבוע עד כמה הן תרמו לשינויים דתיים בארץ ישראל.
נושאת דגל ההשפעה והמעורבות האירופאית במתרחש בלבנט הייתה צרפת, כמי שהייתה בעלת הפרוטקטורט על הקתולים בהתאם להסכמים הפוליטיים בינה לבין העות'מאנים, שהתבטאו במסחר בערי החוף, מלבנון עד מצרים, וכן בגיבוי פוליטי ובחיזוק ענפי כלכלה וחקלאות שונים וכן ענפי ייצוא בתיווך צרפתי מארץ ישראל לאירופה. צרפתים התיישבו בעכו וברמלה על מנת לטפל בסחר הכותנה ובייצואה, וכן בערי נמל שונות בלבנון ובמצרים. בחלב ישבו סוחרים אנגליים וההשפעה האירופאית ניכרה בכל התחומים. ניכר בעליל כי ציוויליזציה חזקה ומתקדמת, אשר בסיסה במערב אירופה, הלכה והתבססה באזור והפכה לדומיננטית יותר ויותר.
מבוא
שיטת מחקר
פרק א'. מ"שוט האלוהים" ל"אדם החולה של אירופה": היחסים בין המערב הנוצרי לבין האימפריה העות'מאנית מהמאה השש-עשרה עד המאה התשע-עשרה
פרק ב. חדירת מדינות המערב לתחומי האימפריה העות'מאנית
פרק ג'. הקהילה הנוצרית בארץ ישראל ותמורות בחייה בעקבות חדירת מדינות אירופאיות לאימפריה העות'מאנית
סיכום
ביבליוגרפיה
