מבוא
המרת רבים היא תופעה חוזרת בתרבות האנושית. על ידי החלטה בודדת של מנהיג בולט להמיר את דתו הוא מצליח להשפיע על המונים ועל דורות רבים שבאו לאחריו. סקירה קצרה זו תנסה לעמוד על הדומה ועל השונה בין המרות הדת שנערכו בימי הביניים והמרות דת אשר נערכו בראשית העת החדשה. על מנת לתאר את התופעה אשווה את מקרי המרות הדת על ידי כלוביס, מלך הפרנקים מן השושלת המרובינגית, קונסטנטינוס קיסר רומא ועומר איבן אל חטאב, החליף של האימפריה המוסלמית. לאחר מכן אשווה את המקרים הללו למקרה המרת הדת של גלאוודיוס קיסר אתיופיה מן העת החדשה. בחלק האחרון אערוך דיון קצר ואנסה לעמוד על הדומה ועל השונה בין המקרים השונים.
ימי הביניים: קונסטנטינוס קיסר רומא
קונסטנטינוס קיסר רומא הנהיג את צבאו לעבר רומא לקרב אשר היה קשה מאוד לביצוע. האגדה מספרת כי לפני ההסתערות על רומא הוא חלם חלום אשר אמר לו לסמן בצלב את מגני החיילים וכך הוא יוכל לכבוש את רומא. הוא אכן ניצח באותו הקרב וניצר את האימפריה. עבור רבים רגע זה מסמל את המעבר שבין העולם הקלאסי אל ימי הביניים. אירוע זה גרם לשינוי בהשקפתו של קונסטנטינוס. למרות שהתיאור הוא כי המעבר של קונסטנטינוס לנצרות היה מהיר, מחקרים הראו כי מעבר זה היה למעשה הדרגתי הרבה יותר. כבר בילדותו היה לו קשר לנצרות אם כי עדיין היה פגאני. באותו קרב מדובר הוא כלל לא היה נוצרי או קרוב לנוצרים יתר על המידה, ויתרה מכך נלחם למעשה נגד אדם שכלל לא היה מתנגד לנוצרים אלא בעל חיבה לנצרות בעצמו[1].
