שאלה 1:
בעוד המקורות למרד הגדול הם יחסית רבים וכוללים שני חיבוריו של יוסף בן מתתיהו, "מלחמת היהודים" ו"קדמוניות היהודים", שמהווים מקור עיקר לתקופת המרד הגדול ולתקופות שלפניו, לאחר שנת 70 לספירה, עם עזיבתו של יוסף פלביוס את יהודה לרומא מתמעטים המקורות שיש בידינו ואופיים. מדובר בעיקר במקורות חיצוניים יוונים ולטיניים, נוצרים ושומרים, תלמודיים כמו גם ממצאים ארכיאולוגים. אלו הם מקורות משניים, קטועים וחלקיים ביותר, שנכתבו רטרואקטיבית, בעלי סתירות ומידת מהימנותם שנויה במחלוקת.
המקורות החיצוניים כוללים תעודות ומסמכים רומיים שקשורים לניהול השלטון הרומי בפרובינקיית יודאיקה וגם סופרים יוונים ורומיים ונוצרים. האחרונים נכתבו לעתים מתוך מגמה אנטי יהודית או מנקודת מבט נוצרית ועל כן עלולים להיות מוטים. המקורות התלמודיים הם הקורפוס המרכזי ממנו אנו יכולים לשאוב מידע על תקופה זו. אולם, גם כאן עלינו לנקוט במשנה זהירות ולהבחין בין התלמוד הבבלי לבין התלמוד הא״י, שהיה קרוב יותר להתרחשויות בתקופה זו. עם זאת שני התלמודים מונעים מאינטרסים שונים, מנקודת מבט יהודת ונכתבו למטרות הלכתיות, ולכן אמינותם כמקור היסטורי היא מוגבלת. הממצאים הארכיאולוגיים כוללים מבנים, חרסים, מגילות, כתובות, מטבעות ועוד ונותנים מידע מסויים על האוכלוסיה, השלטון, המצב הכלכלי, תנאי המחיה ועוד בתקופה זו ביהודה.
לסיכום, בידינו מגוון מקורות שונים, אשר מספקים לנו מידע מסויים, אך חלקי על המאורעות ההיסטוריים, אשר יש להתייחס אליהם בביקורתיות ולהשוות אותם למקורות אחרים.
