המלחמה הקרה הייתה עימות מתמשך בין הגוש המזרחי, בהנהגתה של ברית המועצות לבין הגוש המערבי, בהנהגתה של ארצות הברית. התקופה המוגדרת של תחילת המלחמה הזו היא 1947, כאשר הדוקטרינה של נשיא ארצות הברית, הארי טרומן, ביקשה להכיל את הקומוניזם, המשיך בהתרחבותה של ההשפעה הסובייטית ועד לקריסתה של ברית המועצות והגוש המזרחי בשלהי שנות השמונים, תחילת שנות התשעים. התקופה הזו מזוהה בעיקר בפילוג ויריבות בין שתי מנהיגות הגושים, מעצמות העל של אותה התקופה, ארצות הברית וברית המועצות[1]. "סדר המלחמה הקרה", נבע מהתצורה החדשה של ההיסטוריה ארוכת השנים של האימפריאליזם והלאומיות, אשר ביקשו להתאים את עצמם לדה קולוניזציה ומהפכה עולמית של זכויות[2].
את המלחמה הקרה ניתן להסביר עם התחלה במלחמת העולם השנייה. סכסוך מדורג ככל האפשר[3]. במהלך המלחמה הקרה נוצרה שותפות בין ברית המועצות להודו, אולם קודם לכן, הייתה לשתיים שותפה אסטרטגית נוחה יותר באסיה, הרפובליקה העממית של סין. כאשר ג'וזף סטאלין שלט במוסקבה, היחסים בין ברית המועצות להודו היו בעיקר מוגבלים. זאת הרבה בשל השקפתו של סטאלין על ממשלות פוסט קולוניאליות ככלי של האימפריאליזם המערבי.
מבוא
פרק ראשון – היחסים בין הודו לברית המועצות לפני 1971
המצב ברוסיה-ברית המועצות לפני 1971
המצב בהודו והשותפות עם ברית המועצות לפני 1971
פרק שני – נקודת המפנה (1971)
פרק שלישי – היחסים אחרי נקודת המפנה
סיכום
בביליוגרפיה
