שאלה 1
ירושלים תחת השלטון הפרסי, ע"פ מאמרה של שרה יפת: "ירושלים בתקופת שיבת ציון: תחת כנפי האימפריה הפרסית"
נושא המאמר הוא תולדות ירושלים עד ימי נחמיה והרקע ההיסטורי לפעולותיו של נחמיה. יפת מתארת את מצבה של ירושלים בראשית התקופה ואת הקושי לקבוע בוודאות פרטים לגבי מעמדה המדיני של ירושלים. היא מוסיפה וכותבת על הכמיהה שהייתה בירושלים לשקם את חומותיה, את מוסד בית המקדש ואת מעמדה של ירושלים.
מסגרת הזמן שבה דן המאמר היא מאה השנים הראשונות של השלטון הפרסי, מנפילת בבל (539 לפסה"נ) עד כהונת נחמיה (445 לפסה"נ)
יפת מגדירה מלכתחילה את אופי מקורותיה וכותבת שהיא משתמשת בעדויות מקראיות ועוסקת בתרומת עדויות אלה לחקר ההיסטוריה של התקופה. היא משתמשת בהצהרת כורש ובמסמך ארתחשסתא שבספר עזרא. היא מתארת את מצבה של ירושלים בתחילת התקופה בעזרת ספר מלכים, ומתייחסת למצבה המדיני של ירושלים בעזרת ספר נחמיה. יפת משתמשת בנבואות והחזונות שבדברי הנביאים שמובאים בספרים זכריה, ירמיה ודברי הימים ומתארת התכתבות בין מנהיגי שומרון למלך פרס לגבי מרידות בירושלים ואזהרות מפני בנייתה ובניית החומה (ספר עזרא). יפת מתארת את פעולותיו הראשונות של נחמיה לטובת שיקום החומה כמדגישות את מצבה הקשה של ירושלים לפני כהונת נחמיה ואת מאזן הכוחות הפוליטי בארץ שלא נטה לטובת ירושלים.
שאלה 2
התפתחות מרכזיותם של ירושלים והמקדש בחיי העם היהודי בארץ ישראל ובתפוצות בתקופת הבית השני .
תקופת השלטון הרומאי מבחינת אופי השליטה על יהודה בכלל וירושלים בפרט מתחלקת לשתי תקופות: תקופת יהודה כמדינת חסות רומית (63 לפסה"נ עד שנת 6 לספירה) ותקופת יהודה כפרובינקיה רומית (שנת 6-66 לספירה). מאז כיבוש פומפיוס (שנת 63 לפנה"ס) יהודה נשלטה מבירתה ירושלים ע"י שליט יהודי שמונה ע"י השלטון הרומי וסר למרותו. חומות העיר נהרסו והעיר הייתה חייבת במס לרומא. הסדרי פומפיוס היוו מבנה שלטוני חדש שהתחיל תקופה של שיעבוד ביניים. יהודה עוד לא הייתה פרובינקיה תחת שלטון רומאי ישיר, אבל הסמכות הוענקה לשליט היהודי ע"י רומא והאינטרס הרומאי ביהודה נשמר היטב בסיועו הקרוב של הנציב הרומי בסוריה. השליט היהודי היה ראש העם והכוהן הגדול. המעמד של ירושלים הושפע ישירות ממעמדו של שליט יהודה והיקף סמכויותיו.
