שאלה ראשונה: גודלה של ירושלים בימי בית ראשון
המחקר מסכים כי עד לימיו של דוד הייתה העיר היבוסית הקדומה עיר קטנה מאוד אשר שכנה בתחום צר בגבעה הדרום מזרחית. רוחב העיר לא עלה על 130 מטרים ואורכה של העיר עמד על 350. סך גודלה הכללי של העיר עמד על כארבעים דונם, גודל מאפיין של ערים כנעניות מתקופת הברונזה המאוחרת. עד לתקופה של הבית השני כבר עמדה העיר על שתי הגבעות. שאלה חשובה במחקר היא באיזה שלב הפכה העיר לכלול את שתי הגבעות, האם הדבר אירע במהלך הבית הראשון או בתחילת הבית השני. שתי אסכולות עיקריות ציינו פירושים שונים לשאלה זו. אסכלות המינימליסטיים טענה כי העיר כללה אז את הר הבית, העופל ועיר דוד בלבד בימי הבית הראשון. לעומתם אסכולת המקסימליסטים טענה כי כללה את החומה הקדומה מברכת השילוח ועד להר הבית, כלומר היא הייתה גדולה יותר מפעמיים מהגודל אותו הציעו אנשי האסכולה המינימליסטיים.
שאלה שנייה: מסע סנחריב ליהודה
מסע סנחריב הוא מסע עונשין של מלך אשור נגד ממלכת יהודה ומלכה, חזקיהו. מסע זה היה פועל יוצא של המרידה של חזקיהו במלך אשור, וחיזוק הייחודיות של ממלכת יהודה על חשבון אשור. הייתה זו מדיניותו הכללית של חזקיהו אשר ביקש לחזק את הייחודיות של ממלכת יהודה, מבחינה לאומית, דתית וחברתית, על חשבון מערכת היחסים עם אשור. על מנת להתמודד עם האימפריה האשורית, שהייתה אז האימפריה החזקה בעולם, היה על חזקיהו להכין את עיר הבירה שלו, שברור שהייתה במוקד המרד, למצור של ממלכת אשור. במסגרת הביצור של העיר הוא הקים את נקבת השילוח אשר נועדה לספק מים באופן סדיר לתושבי ירושלים, גם אם הם מצויים תחת מצור.
